יום שבת, 10 בדצמבר 2016

ליד הקפה - עוגת שוקולד ושמן זית

* כן, כן, היא נטולת לקטוז ואפילו נטולת גלוטן.

השבוע יצאתי לדייט עם חברה.
אחרי לא מעט שנים של תינוקות / פעוטות / אין לי כוח לחיות / תנו לישון שעתיים ברצף / מתרסקת ב-9 על הספה כי תיזזו אותי כל היום - פתאום, אני מתחילה להרגיש שהילדים קצת גדלו. קצת.
במידה כזו שעוד אפשר לכווצ׳ץ׳ אותם באהבה על בסיס יומימי, אבל גם לנשום מסביבם ולהגיע לערב עם אויר בריאות.
אז יצאתי עם חברה טובה, לערב תל אביבי כיפי, שכלל אפילו סרט (מנצ׳סטר ליד הים - לכו לראות, אם בא לכם גם שימחצו לכם את הלב וגם להתאהב קצת בקייסי אפלק).



וככה, בעודנו מטיילות לנו ברחובות בין רוטשילד לקינג ג׳ורג׳, שומעות את קולות סוף היום של בתי משפחות אחרים (שבהם איזה הורה התרסק או התרסקה על איזו ספה ב-9, אבל בתל אביב), הבנו כמה בכל זאת הרגע הזה נמצא מחוץ לרצף הרגיל שלנו.

ברגיל שלי, למרות שהתרברבתי קודם על הילדים הגדלים, דייט עם חברה הוא בעצם העודף שמקבלים כשמפגישים שני זאטוטים, בני בערך 4, לאחר צהריים של ׳אמא אל תלכי׳ ומהלכי גישור בין זה שרצה לשחק בדינוזאורים וזו שרצתה לבנות בקוביות (who am I kidding? הן תמיד רוצות לשחק ב׳משפחה׳ או ב׳מסעדה׳).

אזכשמזדמנת (מילים נצמדות זה מרגיז, אבל לפעמים נולדת לה ככה מילה חדשה ומפתיעה) אלי אמא שכזו, בא לי לנצל את ההזדמנות, ולהנות גם אנחנו, מזמן כזה שהוא שווה יותר. שהוא לא רק שארית של מפגש ילדים.

אני לא שותה קפה, אני קצת ידועה בזה כבר, אבל את החברות שלי אני אוהבת לפנק, בקפה של בית, אבל טוב. הקפה החדש של עלית, שמחוזק באספרסו, סגר לי את הפינה.

אבל מה הוא קפה, משוכלל ככל שיהיה, בלי עוגה טובה? ממש טובה? ולא רק טובה, אלא גם בלי רגשות אשמה כמעט (בכל זאת סוכר). לא שלי, לי יש אפס רגשות אשמה ביחס לעוגות, אבל לחברות לפעמים יש... (אתן כולכן רזות, מהממות ובלונדיניות ואתן יודעות את זה!).
עוגת שוקולד (איכותי, 70%, כבר דיברנו על זה שזה על תקן פירות) ושמן זית, ללא גלוטן וללא לקטוז. אחת המדהימות שדגמתי לאחרונה.
המתכון הוא מתוך House & Garden, שזה מגזין שאני מתעלמת מקיומו באופן כללי משלל סיבות (קנאה, קנאה וקנאה), אבל העוגה באמת באמת מעולה.

עוגת שוקולד ושמן זית

מתאים לתבנית בקוטר 20״ (אני אפיתי בתבנית 24״ ולכן העוגה יצאה נמוכה קצת, לי אישית זה מתאים בגלל היחס בין עוצמת הטעם, המאד שוקולדי, לגודל הפרוסה, אבל לשיקולכם).

200 גר׳ שוקולד איכותי, 70% מוצקי קקאו (אל תוותרו פה) - מטבעות או קצוץ
125 מ״ל שמן זית כתית מעולה
200 גר׳ סוכר
2 כפות שקדים טחונים
קמצוץ מלח גס
5 ביצים מופרדות

מחממים תנור ל-180 מעלות.

משמנים את התבנית בחמאה ומרפדים את תחתיתה בנייר אפיה, שנגזר לעיגול בקוטר המתאים.

מניחים את השוקולד בקערה גדולה וממיסים אותו מעל סיר עם מים רותחים (באן מרי).
לאחר שהשוקלד נמס, מזליפים לתוכו את שמן הזית, תוך כדי ערבוב. מוסיפים 2/3 מכמות הסוכר, וממשיכים לערבב עד שהסוכר נמס.

מורידים מהאש ומערבבים פנימה את השקדים הטחונים, המלח ואת החלמונים - אחד אחד, תוך כדי ערבוב. בשלב זה התערובת תהפוך גרגרית ומוצקה יותר.

במיקסר עם אביזר הקצפה, מקציפים את החלבונים במהירות גבוהה. לאחר שהקצף עולה מעט, מוסיפים את יתרת הסוכר בהדרגה ומקציפים עוד כ-3-4 דקות, עד שהקצף לבן ויציב מאד.

בעזרת מרית, מעבירים כרבע מהקצף לתוך תערובת השוקולד ומערבבים בתנועות קיפול עדינות. מוסיפים את יתרת הקצף וממשיכים לקפל עד שהתערובת אחידה. מעבירים לתבנית ומיישרים בעזרת המרית. אופים 35-40 דקות (תלוי בגודל התבנית שבחרתם - אם העוגה נמוכה יותר, האפיה תהיה קצרה יותר).

** רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים? למעלה מימין תמצאו תיבת הרשמה חמודה ממש.

מוזמנים ליצור תחתיות לקפה יחד עם נעה סטוקלין מהבלוג יצירתילי

**פוסט בשיתוף קפה עלית

יום שני, 7 בנובמבר 2016

מאפה פסטה ותרד אישי

השלמנו השבוע בניית פרגולה במרפסת.
זה ארוע משמעותי, כיוון ש-א. יש לנו נטיה כללית להתחמק מפרוייקטים גדולים ו-ב. היא חלק מהתרחשות קצת גדולה יותר שמתוכננת לקרות בחצר הזעירה שלנו, ושאני משערת שעוד ידובר עליה.

לא  עברתי הרבה דירות בחיי, וגם כזוג, מצב המגורים שלנו יציב יחסית. ועם זאת, לוקח לנו המון זמן להתמקם בבתים שלנו.
אני מדברת על שנים.
ארוכות.


אפשר לספר מיתולוגיות, כמו ספסל הגינה ששימש כספה בסלון שלנו יותר זמן מהצפוי, או על כך שאנחנו עדיין גוררים ריהוט סטודנטים בחלקים מסויימים של הבית, מסרבים להתבגר ולרכוש חפצים שנמדדו והוזמנו, יחד עם סט כריות תואם ותחתיות לכוסות.
מסרבים להתבגר.
כי מי צריך להתבגר? או תחתיות לכוסות?

ואז בכל זאת, מגיע הרגע הזה, בו תופסים את הראש ומפנימים את הגיל הביולוגי שלנו.
מבינים שאולי, אחרי מחצית מהחיים, אפשר בכל זאת לבנות פרגולה.
ולקוות שנוכל לשבת בצילה, יותר זמן מזה שהפחדים חושבים שיהיה אפשר.


כשאני מצליחה להניח את הפחדים בצד (לפרקי זמן קצרים של שאננות), אני בוחרת לארח חברים ומשפחה.
יש אנשים שאוהבים לעשות קמפינג או לרוץ מרתונים - אנחנו אוהבים להאכיל ולהשקות אנשים.
לכן הפרגולה, לכן תוכניות ההמשך (שהן בעצם של בעל הזקן והחלומות) ולכן מאפי פסטה אישיים.



כי אישיים זה כיף וגם חגיגי. 

וכי מאפה פסטה זו גם דרך נפלאה להתמודד, כשנשארת במקרר קופסה של פסטה מבושלת, אבל הרוטב אזל. 

מאפי פסטה ותרד אישיים

כ-12 מנות

1 חב׳ פסטה מבושלת ׳אל דנטה׳
צרור גדול (כזה שממלא שקית סופר) של תרד טורקי
1 בצל גדול חצוי ופרוס דק (לא קצוץ)
3-4 שיני שום פרוסות
מעט שמן זית לטיגון
מלח גס
פלפל שחור טחון טרי
1 כף סויה

לבשמל גבינת עיזים

50 גר׳ חמאה
2 כפות קמח
1 כוס חלב
150 גר׳ גבינת עיזים רכה (כמו ׳פרומעז׳), פרוסה לעיגולים

מעט פרמזן מגורר לפיזור


שוטפים את התרד היטב מחול ושאר חברים, מנערים מעודפי מים וקוצצים את קצות הגבעולים (משאירים את עלי התרד שלמים).
במחבת רחבה, מחממים את שמן הזית ומוסיפים את הבצל ומעט מלח גס. מאדים יחד כ-2-3 דקות, עד שהבצל מזהיב קלות ומוסיפים את התרד והשום. מאדים יחד תוך כדי ערבוב, עד שהתרד מאבד את כל נפחו. מתבלים בסויה ופלפל שחור.

מכינים בשמל גבינת עיזים:
בסיר קטן ממיסים את החמאה.
מוסיפים את הקמח ומערבבים בעזרת כף עץ, עד שהקמח נטמע כולו בחמאה.
מוסיפים את החלב בהדרגה, תוך כדי ערבוב מתמיד ליצירת תערובת חלקה - בשמל קלאסי בשלב זה.
ממשיכים לערבב וממיסים פנימה את קוביות גבינת העיזים. התערובת תהיה רכה וחלקלקה - תתענגו על הרגע הזה.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מערבבים את רוטב הבשמל לתוך הפסטה המבושלת, עד שכל הפסטה מכוסה.
אם במקרה השתמשתם בפסטה שחיכתה במקרר, כדאי להשרות אותה חצי דקה במים רותחים לפני הערבוב, כדי לשחרר הידבקויות ולהקל על העסק.

משמנים 12 קוקוטים במעט שמן זית או חמאה.
ממלאים כל קוקוט בפסטה בבשמל באופן כזה, שבצד אחד נשאר עמק קטן. בתוכו נניח כף נאה מהתרד המאודה.

מפזרים מעט פרמזן מעל ואופים כ-20 דקות, עד שהמאפה מזהיב.



יום שני, 31 באוקטובר 2016

מאפינס טחינה, תפוזים ושוקולד מריר

אני פותחת בהתנצלות קלה בשמו של בלוגר - הפלטפורמה, לא איש מסוים (כן, אני יודעת שהגיע הזמן להיפרד, אבל פשוט אין לי זמן) - מדי פעם, מסיבה שאינה מובנת לי, הוא בוחר להצמיד זו לזו שתי מילים בתחילת משפט ולהעלים את הרווח ביניהן. אותי אישית זה מוציא קצת מהדעת ויכולה לתאר לעצמי שזה מציק גם לאחרים. אם יש מישהו שיודע לפתור את העניין אשמח לשמוע, ובינתיים, עד שאעבור לפלטפורמה מושקעת יותר, נצטרך לשאת את הפגם הזה.

וגם, בכלל רציתי לקרוא לפוסט הזה ׳מאפינס לארוחת בוקר׳ - אבל גוגל חזק ממני, ׳צטערת.

עונות השנה, או יותר נכון, חוסרן של עונות השנה במחוזותינו מעסיק אותי מאז ומתמיד. אבל מאז עידן האינסטגרם, והופעתם העקשנית של ממטרים ועלי שלכת (בלוויית האשטגים נרגשים כמובן) ברחבי הפידים של מושאות העקיבה האירופאיות והאמריקאיות שלי, זה צובט לי בלב קצת יותר.

כי אני בהחלט זוכרת שפעם סתיו היה משהו אמיתי. עונה שמתרחשת במציאות ושאפשר להריח אותה ולהרגיש אותה על העור.

היום הילדון ואני אוספים עלים יבשים וסופרים נחליאלים בגופיה וכפכפים (אני) ובסווטשירט ומגפיים (הוא), כי גם הוא לוקה כנראה בעיוורון המיקומי של אמא שלו ומדמה שאנחנו בערבות קנדה.

החום הבלתי אוזל שמקיף אותנו, גזל ממני את חדוות האפיה בחודשים האחרונים. אבל העובדה שאפשר להחזיק חלון פתוח בבית ביומיים האחרונים (תשבעו שירד גשם מחר!), גלגלה אותי בכל זאת לצד התנור.

הרי אם כבר דשדשנו אל עבר קנדה, מאפינס יכול לשמש בהחלט כמאכל לאומי וגם כי נמאס לי לראות את הילדים שלי אוכלים קורנפלקס לארוחת בוקר.

התוצאה הפעם - מאפינס בריאים באופן לא אופייני לי בכלל. אופציה מצוינת בעיני לארוחת בוקר זריזה עם סיבוב שוקולד כדי להמתיק את הבשורה, וניחוחות קלים של צפון אמריקה.



נגיד.
לא באמת.


מאפינס טחינה, תפוזים ושוקולד מריר 

12 מאפינס

1 כוס קמח לבן
1 כוס קמח מלא
1/2 כוס שיבולת שועל דקה
1 כפית מלח
1 כפית סודה לשתיה
1 כפית אבקת אפיה
1/4 כוס מייפל
1 ביצה
1/4 כוס טחינה
1 כוס מיץ תפוזים

40 גר׳ שוקולד מריר מומס (במיקרו או על באן-מרי) - 60% מוצקי קקאו לפחות

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים יחד את כל החומרים היבשים
מוסיפים את החומרים הרטובים למעט השוקולד ובוחשים היטב.
בעזרת כף, מעבירים את התערובת לתבנית מאפינס (רצוי לשמן מעט את התבנית, אם יש לכם כזו שדורשת שימון).
בעזרת כפית, מטפטפים מעט שוקולד מומס על כל מאפין, ובוחשים אותו קצת לתוך התערובת בעזרת קיסם.
אופים 20 דקות.
משאירים מאחור את רגשות האשם לגבי ארוחת הבוקר של הילדים.


יום ראשון, 23 באוקטובר 2016

שמרים #5 - עוגה נתלשת במילוי קינמון ושוקולד

מתכון ו-3 צילומים.


לא המצאתי את המתכון הזה, כמובן.
אני לא יודעת מי המציא.
הוא התגלגל אלי בלחישה, משכנתי האהובה ליאורה, לפני כמה שנים והפך באופן מיידי למבוקש הבית.

כידוע, אני מכורה לבצקי שמרים - כולל להכנה שלהם.
אף קינוח פטיסרי או עתיר שכבות של קרמים לא מפתה אותי, כמו עוגת שמרים טובה (וכן, הזלתי ריר על הויטרינה הבוהקת של מאפייה ברלינאית ידועה אחת, אחרי שראיתי את כמות השוקולד שהם מגלגלים בשבלול השמרים השמנמנן שלהם).



וכך קרה, שכמה תמונות אינסטגרם, של מה שנבחר בעיני כקינוח זריז וקל לביצוע (מתוך התקררות עמוקה ומבאסת), לארוחת חברים נהדרת, עוררו עניין מפתיע בקהל.
אז הנה מתכון, במיוחד לזו שביקשה.


הבצק הוא בצק בריוש, שהתפרסם בפוסט שמרים #3 - בריוש בשלושה מילויים - מתכון נהדר לבצק שמרים עשיר וקל לתפעול.
לא התפחתי אותו ללילה במקרר הפעם, אלא שתי התפחות על שיש המטבח. הראשונה של כשעה וחצי והשניה כמעט שעתיים (בדיוק זמן לשנ״צ).
הבצק מספיק ל-3 תבניות אנגליש קייק.

לאחר ההתפחה השניה, מחממים תנור ל-180 מעלות.
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים.
מרדדים כל חלק למלבן רחב ודק יחסית (משהו כמו 2 מ״מ).
מברישים את פני הבצק בחמאה מומסת ומפזרים עליו שכבה אחידה של סוכר. אחר כך מפדרים בקינמון טחון או באבקת קקאו.
את העוגה השוקולדית שלי פינקתי גם בשוקולד צ׳יפס ומטבעות שוקולד, ברפרור צנוע לשבלול הברלינאי החביב עלי.

לאחר פיזור המילויים, חותכים את הבצק לריבועים ברוחב 5 ס״מ בערך (דיוק זה ממש לא שם המשחק פה) - סכין לחיתוך פיצה תצטיין במשימה הזו.

מעמידים את התבנית (לגובה) ומסדרים בה ערימה של דפי בצק - רצוי לקפל מעט את הקצה של כל דף, כדי שיתפסו יותר נפח ויאפשרו מקום לתפיחה באפיה.
כן, אתם תאבדו חלק מהמילוי בדרך. זה בסדר.

מניחים לתפיחה קצרה בתבנית (כ-15-20 דקות) ואופים כ-30 דקות, עד שהבצק שחום וחתיך.


יום ראשון, 16 באוקטובר 2016

רביולי של סוף עונה - תאנים, דבש וגבינת המאירי

רגע אחרי יום כיפור, אני מבינה שאני לא מאמינה בסליחות.
גם לא בחרטות.

אני מעריכה יותר את האיסוף של הטוב עם הרע.
את ההבנה שאין טעם לבוא חשבון נפש, עם ארועים שתוקפם פג.



הרי הם נישאים בלב תמיד.
גם אם חלף כבר זמן.
גם אם נדמה שהוא ריפא כבר.

צלקות קטנות תמיד משאירות סימן.
זכרונות מפסלים את הנפש עמוק בפנים.
גם במקומות שאי אפשר לגעת כמעט.

אפשר רק להמשיך קדימה - לשאת בצרור קטן את האחריות, לכל מה שכבר קרה.
ולהשאיר תמיד מקום,
למה שעוד יקרה.


התאנים בשוק חלפו לי מהר מדי השנה.
נדמה היה לי שהן הופיעו מוקדם מאד והפכו לזיכרון בטרם עת.



לא הספקתי למצוא את הרצון לרכוש אותן, אך גם לא הגיע הרגע שנמאסו עלי כבר וביקשתי את הפרי הבא בעונה.

ככה, באו ותיכף הן חולפות.
התאנים של העונה הבאה, יהיו כבר אחרות.
חדשות.


רביולי תאנים בדבש וגבינת המאירי

4 מנות

לבצק

500 גר׳ קמח לפסטה
5 ביצים
2 חלמונים
כף שמן זית

למילוי

1/2 קילו תאנים
2 כפות דבש
100 גר׳ גבינת המאירי
פלפל שחור טחון טרי

לרוטב

80 גר׳ חמאה
1/4 כוס גרעיני חמניה
4-5 תאנים טריות חתוכות לפלחים
עלי נענע טריים


במיקסר עם וו לישה, מעבדים יחד את חומרי הבצק כ-10 דקות, עד שהבצק אחיד וגמיש מאד.
עוטפים בניילון נצמד ומניחים במקרר לצינון.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

חוצים את התאנים ומפזרים אותן בשכבה אחידה, על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה.
מזלפים על התאנים את הדבש, ומתבלים בפלפל שחור.

צולים בתנור כ-15-20 דקות, עד שהתאנים רכות ועוטות שכבת קרמל עדינה. מצננים.

מעבירים את התאנים הצלויות לקערה, מוסיפים את הגבינה ומועכים בעזרת מזלג.

עכשיו מגיע שלב מכונת הפסטה - אבל גם מערוך וכוח רצון עז יצלחו כאן.

מרדדים את בצק הפסטה בעזרת מכונה - מספר 7 יספיק כאן (או הכי דק שהצלחתם בעזרת המערוך). מפזרים גבעות בגודל כפית בערך מהמילוי, במרווחים שווים לאורך הבצק. מניחים מעל דף בצק נוסף,  מהדקים סביב המילוי, למען לא יכלא אויר בלב הרביולו, וחותכים מלבנים נאים.

מרתיחים סיר גדול מלא במים מומלחים, ומבשלים את הרביולי דקות בודדות, עד שהם צפים.

במחבת גדולה ממיסים את החמאה (רצוי לחלק לשני סבבים), מוסיפים את גרעיני החמניה ולאחר מכן את הרביולי. מקפיצים יחד כ-2 דקות ומעבירים לצלחת הגשה.

מעטרים בנענע ותאנים טריות ואוספים ללב ולזיכרון.




יום חמישי, 29 בספטמבר 2016

החלות הכי שוות


נכון, אתם מוצפים במתכוני חלות.
ראש השנה וזה.

אבל אלו, אלו הכי טובות.
נשבעת.

ואני לא אומרת את זה סתם.
אני אומרת את זה, כי יומיים אחרי שקיבלתי את חלקן כמשלוח טייק אווי שווה במיוחד, הן עדיין טריות ורעננות, כאילו רק יצאו מהתנור לפני שעות ספורות.


אפילו החלות הקבועות שלנו, שנמכרות במאפיית חלון בשולי רמלה, מראות סימני יבשושיות ביום שלמחרת.
אלו לא.
רכות ורעננות אני אומרת לכם. היש מושלם מזה לחג שנמשך יומיים + ערב?

את מאיה כהן, הקונדיטורית ובעלים (בשותפות עם אחותה, ובואו לא נפתח את הטלנובלה הזאת) של קפה ליזלוטה בתל אביב, אני מאד אוהבת, מכל מיני סיבות. וזו לא פעם ראשונה שהיא מתארחת כאן (שלל עוגיות עם נטלי לוין-ספיר בקליק).

לא בגלל שהיא אופה את הלחמניות העגולות הכי שוות, לא בגלל שיש המון חמאת בוטנים בבראוניז שלה, לא בגלל שאין כמו הסינמון-באנס שלה (כן, אני יודעת איך זה נשמע) ואפילו לא בגלל שהיא שונאת כוסברה, אחות אובדת שכמותה.

יותר בגלל הניצוץ הזה שיש לה בעיניים כשהיא מדברת על חמאה ושוקולד, ובגלל שכשאני נוחתת אצלה אחרי בוקר שהתחיל מוקדם מדי ובנסיעה ארוכה מדי, היא כבר מוכנה עם טוסטים של גבינה צהובה, למרות שאין אף ילד בסביבה.


וגם בגלל שהיא מפזרת המון המון מוצרלה על סלט הקפרזה שהיא מכינה לי סתם כך, לצהריים, כאילו כולנו לא רק חותכים עגבניה ומלפפון ומרטיבים בקצת שמן זית.


מאיה הזמינה אותי להכין חלות לכבוד ראש השנה.
נשבעת שהברשתי קצת ביצה על אחת מהן, שלא תאשימו אותי שאני לא עושה כלום.



זה התחיל מ״בואי נכין חלה שהולכת ממש טוב עם כבד קצוץ, כזאת עם המון בצל מקורמל ופלפל שחור״.
ישר התחשק לי כבד קצוץ.
מאיה שונאת להכין כבד קצוץ.

משם התגלגלנו ל-גם אחת עם כרישה וטימין ואחת מתוקה ממולאת בתפוחים ופקאן מומלח ומותפחת בסירופ דבש.
מותפחת בסירופ דבש!!


והיתה עוד אחת עם גבינת מנצ׳גו שהתאלתרה לה בדרך, ולה לא ניתן מתכון כי יש בה מסר.
תאלתרו.


מתחילים:


מתכון לבצק בסיסי

שהוא לא בסיסי בכלל, כי הוא כל כך מעולה שהחלות נשארות טריות יומיים ועוד קצת - כבר אמרתי את זה?

1 ק"ג קמח
12 גרם שמרים יבשים
300 גרם חלב
100 גרם מים
3 ביצים
100 גרם סוכר
100 גרם חמאה
15 גרם מלח

לשים את כל החומרים יחד 10 דקות במהירות איטית. לשים עוד מספר דקות במהירות גבוהה, עד שהבצק חלק וגמיש. במידה והבצק יבש, מוסיפים עוד מעט מים ולשים. מעבירים את הבצק לכלי סגור או לקערה מכוסה בניילון.
מתפיחים לילה במקרר או 1-2 שעות בחוץ, עד להכפלת הנפח.


חומרים למילוי תפוחים ופקאן

100 גרם פקאן
מעט מלח
2 תפוחים ירוקים
30 גרם סוכר לבן
100 גרם חמאה רכה מאד
70 גרם סוכר חום כהה
כפית מחית וניל

חומרים לסירופ דבש למלית תפוחים 

100 גרם דבש
30 גרם סוכר חום כהה
50 גרם חמאה
כפית מחית וניל
חצי כוס מים
קוצצים את הפקאנים, מערבבים עם 2 כפות מים ומעט מלח. קולים בתנור שחומם ל-170 מעלות, כ-15 דק׳. מצננים.
קולפים את התפוחים וחותכים לקוביות. מערבבים עם הסוכר הלבן. בתנור שחומם ל-170 מעלות, כ-15 דק׳. מצננים.
מערבבים בקערה חמאה, סוכר חום ווניל.

חותכים 600 גרם בצק לאחר התפיחה הראשונה. מרדדים למלבן.

מורחים את תערובת החמאה והסוכר, ומפזרים מעל פקאנים ותפוחים.

חותכים ל6-8 שבלולים.
בסיר קטן מרתיחים את כל חומרי הסירופ, משאירים לבעבע כ5 דקות עד להסמכה קלה.

 מרפדים תבנית קטנה בנייר אפייה, ומשמנים. שופכים לתוכה את הסירופ (הוא נוזלי וזה בסדר).

מסדרים את הפרוסות בתוך התבנית כשהצד היפה פונה כלפי מטה. מכסים בניילון או מגבת ומתפיחים עד להכפלת הנפח.
אופים בתנור שחומם ל-170 מעלות, 35 דק׳.
מצננים מעט והופכים לצלחת רחבה ושטוחה.

מילוי כרשה לחלה עגולה אחת

2 כרשות בינוניות
עלי טימין מענף אחד
2 כפות שמן זית + כף חמאה
מלח ופלפל
ביצה טרופה לזיגוג
גרעיני דלעת וחמניה לציפוי
קוצצים דק את הכרשות. 

ממסים במחבת קטנה שמן זית וחמאה, מוסיפים את הכרשה הקצוצה. מתבלים בטימין, מלח ופלפל וממשיכים תוך כדי ערבוב עד שהכרשות רכות לחלוטין. מצננים.

חותכים מהבצק 3 חתיכות של 200 גרם כל אחת.

מרדדים כל חתיכת בצק למלבן, מפזרים מעט מתערובת הכרשה ומגלגלים לגליל הדוק.

קולעים צמה משלושת הגלילים וסוגרים את שני הקצוות לעיגול.

מכסים בניילון או מגבת ומתפיחים עד להכפלת הנפח.

מורחים בביצה טרופה ומפזרים מעל תערובת גרעינים.

אופים בתנור שחומם ל-175 מעלות, 30-35 דקות.



מילוי בצל מקורמל לחלה מאורכת אחת

1 בצל סגול
1 כף שמן זית + 1 כף חמאה
1 כף סוכר חום כהה
מלח ופלפל
ביצה טרופה לזיגוג
שקדים פרוסים לציפוי

קוצצים דק את הבצל. 

ממסים במחבת קטנה שמן זית וחמאה, מוסיפים את הבצל הקצוץ. מתבלים בבסוכר, מלח ופלפל, וממשיכים לטגן תוך כדי ערבוב עד שהבצל רך ושחום לחלוטין. מצננים.

חותכים מהבצק 2 חתיכות של 300 גרם כל אחת.

מרדדים כל חתיכת בצק למלבן, מפזרים מעט מתערובת הבצל ומגלגלים לגליל הדוק ומאורך.

מניחים את הגלילים זה על זה בצורת וקולעים לצמה.

מכסים בניילון או מגבת ומתפיחים עד להכפלת הנפח.

מורחים בביצה טרופה ומפזרים מעל שקדים.

אופים בתנור שחומם ל-175 מעלות, 30-35 דקות.