יום שבת, 31 בינואר 2015

חלת פלפלים ובזיליקום

יצא סוף שבוע של ירוק ואדום.
בכלל בלי לתאם מראש.
ככה יצא.

גם בחוץ וגם בפנים.

בחוץ היו הדברים שאני לא שולטת בהם: הכלניות שפורחות בשטף אדום שכובש מרבדים ירוקים וזמניים, וצנצנת של סלסת פלפלים שהגיעה אל סף דלתי (תיכף פירוט בעניין הזה).


בפנים אני הרשיתי.
הרשיתי לכמה צבעים עזים להתגנב פנימה, להשתחרר שם ולהשתולל.
״אבולוציה״ אמר לי אתמול מישהו, ״ככה קוראים לזה״. ״ולפעמים צריך לזרז אותה, כדי שלא נמות״.

אז נשארתי במקום לא צפוי אפילו ששני בצקי שמרים חיכו לי כבר שאחזור.
מסתבר שלפעמים אפשר לסטות ממסלולים מתוכננים, בלי לאבד בצקי שמרים.
לפעמים זה אפילו רצוי.

סלסת הפלפלים האדומים של טרס-פזוס הגיעה בגודי-בג המפנקת שנוחתת כאן מדי חודש בחודשו (פינוקים קולינאריים בהפתעה זה דבר שאני לא עומדת בפניו).
מאד התחשק לי לקפל אותה בתוך בצק.
אז הכנתי בצק של חלה.

בעצם הכנתי שניים, שיהיה.


אחד לחלה בהירה וצחה, לאלו שטרם העפילו לגיל ההתנסות.
ואחד לחלה שחומה וממולאת לאלו שכבר רכשו חיך מורכב יותר.


אחר כך הן נסעו איתנו לטייל. כי באופן שלא מתיישר איתנו בכלל, החלטנו לצאת לצוד כלניות בארועי ׳דרום-אדום׳. מזל שגייסנו את אחי יודע הדרך ומשפחתו האהובה, שלקחו אותנו לפינת קסם נטולת המונים, אי שם בשדות עוטף עזה (אל תשאלו אותי איך מגיעים לשם שוב, אין לי הרבה מושג). אז היינו, כמעט רק אנחנו והכלניות והאושר של ילדים שטובעים בשדות עשב.







ועכשיו מתכון


חלת פלפלים ובזיליקום
כל המרכיבים:

250 גר׳ קמח לבן
250 גר׳ קמח מלא
1/2 כף שמרים יבשים
1 כף סוכר
1 ביצה
2 כפות שמן זית
350 מ״ל מים פושרים
1/2 כף מלח

למילוי:
1/2 צנצנת סלסת פלפלים אדומים
חופן עלי בזיליקום
ביצה טרופה למריחה.

כל ההוראות:

בקערת מיקסר עם וו לישה מערבבים את הקמח עם השמרים והסוכר, מוסיפים את הביצה ושמן הזית ולאחר שהם נטמעים מוזגים בהדרגה את המים תוך כדי לישה.
המטרה היא להגיע לבצק רטוב ודביק יחסית.
לשים את הבצק כ-10 דקות, מוסיפים את המלח ולשים כ-5 דקות נוספות.

מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לתפיחה של שעתיים לפחות - הבצק צריך להכפיל את נפחו.

לאחר שהבצק תפח, בעזרת האגרוף, מוציאים ממנו את האוויר ומעבירים אותו למשטח מקומח.

מחלקים את את הבצק ל-3 חלקים.

בעזרת מערוך, מרדדים כל חלק למלבן צר בעובי של כ-3 מ״מ.

מורחים על הבצק את סלסת הפלפלים ומפזרים עלי בזיליקום.

מגלגלים את מלבן הבצק לנחש ארוך וחוזרים על הפעולה עם שני חלקי הבצק הנותרים.

קולעים את שלושת נחשי הבצק לצמה ומניחים לתפיחה נוספת, בת כחצי שעה, על תבנית מרופדת בנייר אפיה.

 מחממים תנור ל-200 מעלות.

מורחים את החלה בביצה הטרופה ואופים כ-30 דק׳, עד שפני החלה שחומים היטב.

מניחים לצינון ומכינים את החמאה.






ולמרות שחלה זה מתכון שמתאים לקצהו העליון של השבוע, הרשיתי לעצמי דוקא לפתוח איתו שבוע חדש. כי אפשר להתפנק עם חלות בימי חול וכי יציאות קטנות מהקופסה מאפשרות לגדולות לבוא.
שיהיה לכם שבוע מעולה!



יום שבת, 17 בינואר 2015

עוגת יוגורט, לימון ותותים לא מושלמת

בזמן האחרון אני מאד עסוקה באיך דברים נראים.

זה כנראה לא לגמרי חדש, כי בכל זאת תחום העיסוק המקצועי שלי נע מאז ומתמיד בתחומים השונים של הנראות.
אבל איכשהו, בזמן האחרון זה טורד אותי יותר.

איך אני נראית? איך הבית שלי נראה? איך הצילומים שלי נראים? המתוכננים והמזדמנים.
איך האוכל שלי נראה? המצטלם וגם זה שנשמר בפרטיות הארוחות שלי.
איך אני רוצה שהכל יראה? ואיך גורמים להכל להיראות אחרת ממה שיש עכשיו? (ע״ע ערימות של צעצועי פלסטיק טורדניים בסלון וילדים שהם כנראה עצי שלכת של בלגן).



ומה קורה כשדברים לא נופלים לקטגוריית ה״מושלם״ הרווחת בכל פינה?


אז מתחילים להשתרג בתוך נימי הנפש, סדקים קטנים של חוסר שביעות רצון, של ספק, של תהיה.
כי אם הכל סביבי רחוק מיילים על מיילים ממושלם, מה זה אומר עלי?
והכי אני רוצה להגיד שכלום.
אבל אני לא באמת כזו חזקה.

 ואז יש שיגידו ״אבל בעצם אצלך הכל נראה כל כך מושלם״.
כן.
במסגרת הקטנטנה שאני תוחמת מתוך החיים הגדולים בעזרת המצלמה, אני לרגע שולטת על כל הפירורים, העלים והטיפות. לרגע הכל נתון רק לשיקול דעתי ולבחירותי. לרגע הכל קורה כפי שאני רוצה, מתי שאני רוצה והיכן שאני רוצה.

רגע שהוא כולו ובלבדו שלי.

אגף אחד בי רוצה שכל הרגעים יהיו כאלה.
אבל יתרתי יודעת שזה לא באמת כיף.

אז אפיתי הפעם עוגה לא מושלמת.
קצת פרומה בקצוות.
היא לא כלילת היופי, היא לא וירטואוזיה קונדיטואית, היא פשוטה לגמרי.

היא טעימה.
היא גם התחילה לרכוש לה מעריצים פה ושם.
אבל לקח לי זמן להבין שגם היא רוצה ויכולה להצטלם, אפילו שהיא בכלל לא מושלמת.
ועוד יותר הבנתי שהיא לימדה אותי משהו על עניין הנראות הזה.
משהו שידעתי כבר מזמן, אבל נשכח ממני קצת לאחרונה.







עוגת יוגורט, לימון ותותים לא מושלמת
מתאים לתבנית עגולה 24

1 כוס קמח
2 כפיות אבקת אפיה
מעט מלח
100 גר׳ חמאה רכה
1 כוס סוכר
קליפה מגורדת ומיץ מלימון אחד
2 ביצים
3/4  כוס יוגורט (רצוי שמן יחסית כמו כבשים)
1/2 כוס שקדים טחונים
1 סלסלה תותים פרוסים או חתוכים לקוביות
סוכר חום בהיר לפיזור

מחממים תנור ל-180 מעלות

מערבבים יחד  - קמח, שקדים טחונים אבקת אפיה ומלח.
מקציפים את החמאה עם הסוכר עד שהתערובת בהירה ותפוחה. מוסיפים את הביצים אחת בכל פעם תוך כדי הקצפה.
מוסיפים את המיץ וקליפת הלימון.
מורידים מהירות ומוסיפים לסירוגין את תערובת הקמח והיוגורט.

בתבנית משומנת ומפודרת בסוכר שמים חצי מכמות הבלילה, מפזרים מעל את התותים ואז שמים את החצי השני ומיישרים בעזרת מרית.
מפזרים למעלה סוכר חום.

אופים כ-45 דקות, עד שהעוגה שחומה.

מומלץ לקרר כמה שעות טובות במקרר לפני ההגשה.


יום שלישי, 6 בינואר 2015

מאפה ביצים קליל

להתחייב זה לא דבר פשוט.
לעשות בחירה אחת ולהיצמד אליה לאורך זמן או להחליט ללכת בדרך אחת ולא באחרת.

האם באמת המשקפיים האלו, הן יהיו מרכז הפנים שלי בשנתיים-שלוש הקרובות? האם כאן אני רוצה לגור? השולחן הזה? אנחנו סבבה ביחד? יוגורט לארוחת בוקר? המקצוע שלמדתי בגיל עשרים וקצת?
ואם ביום שני לא בא לי?


אותו דבר עם מתכונים - אני אוהבת את אלו שמתגמשים איתי. שמאפשרים לגוון, להחליף, לשנות דיעה.
לא תמיד חייבים להתחייב.

אז מה קורה כשאופים ביצים? דברים נפלאים וארוחות בוקר מענגות. או בראנץ׳ אם אתם רוצים לאכול קצת יותר מאוחר ובסטייל.
הכיף ב(אי) המתכון הזה הוא שהוא לגמרי פתוח לדיעות משתנות.
מה שטעים לכם, מה שיש במקרר או פינוקים שרכשתם במעדניה המקומית (אם לעומתי, הפריפריאלית, יש לכם אחת כזו בהישג יד) - העיקר שתפתחו על כל העסק ביצה.

ומה עושים?

מחממים תנור ל-180 מעלות.

בכלים אישיים חסיני חום מערבבים דברים שאוהבים: למשל תרד טורקי טרי מהשדה, שמנת לבישול ועגבניות שרי. מעליהם פותחים ביצה, מפזרים פרמזן מגורר ופטרוזיליה קצוצה ומתבלים במלח גס ופלפל שחור טחון טרי.

אופים יחדיו 10 דק׳ עד שהכל רותח ומבעבע.
לא נותנים לעסק להצטנן יותר מדי ואוכלים.
בכפית.