יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

משהו עם תאנים

תקופות כאלו.
שאולי צריך בהן קצת שקט.
ואולי הן רק רגיעה קלה לפני שיגיעו הזיקוקים הגדולים באמת.




גם בשוק מרגישים את זה.
פירות הקיץ כבר כמעט ונעלמו, דוכני העלים הירוקים קצת ריקים עוד ופירות ההדר עדיין לא הפציעו במלוא כוחם.
ככה, בין לבין. עוד לא פה ועוד לא שם.


בשוק אני מגלה עד כמה אני עונתית בעצמי.
וגם אני, בין לבין, בוחנת סביב ולא יודעת במה לבחור.



עם תאנים תמיד קצת קשה לי; כל כך יפות ופוטוגניות וכל כך מרתיעות מצד שני. הביס הראשון לרוב טעים לי, אבל בשני כבר פחות מתחשק.
שילוב של פינוק עם רגישות יתר.



אם הן צלויות אז קל לי יותר.
אז אספנו (בשוק) קופסה של תאנים סגלגלות והחלטנו שכבר נעשה איתן משהו.



אין כאן מתכון מפורט הפעם.
הבצק הוא של הילה קריב מהבלוג המושלם ביסים, מתובל בעלי טימין יבשים.
מעליו התארגנו להם פרוסות תאנים, גבינת פטה עיזים מפוררת ושירבוטים של סילאן.
הכל נאפה יחד ב-180 מעלות כ-20 דקות.
זהו.


משהו בין ארוחת צהריים קלילה לקינוח.
לפעמים זה בדיוק מה שצריך.


תיכף מסתיימים להם החגים.
תיכף, ממש תיכף, אנחנו קופצים לברלין לסוף שבוע ארוך שבו נעמיד פנים שאנחנו זוג צעיר ומגניב.
יהיה כיף ויהיה פוסט.
יש למה לחכות.


יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

טארט ליים וצעדים קטנים


למצוא את ההיא שאת רוצה להיות ולהיות היא.
לבצע כל יום בדיוק קפדני, כולל המחוות והרגעים הקטנים.
ברגעי ההתרופפות, לחשוב מה היא היתה עושה, איזו חולצה היא היתה לובשת.
לדמיין לרגע קטן, שאולי את כבר היא. שרק צריך לחדד עוד כמה קצוות, אבל את כבר היא.
ואז להוציא את זה החוצה
שכולם יראו
שבעצם תמיד היית היא.

הפרי האהוב עלי בכל העולם כולו, מופיע כאן לעונה קצרצרה פעם בשנה.
כשעברנו לביתנו הנוכחי, העץ הראשון שאספתי במשתלה היה עץ ליים. כדי שכל שנה תהיה לי אספקה פרטית של הניחוח המדהים הזה.
חלף הרבה זמן עד שהוא התחיל להניב פרי במידה מספקת ואני הפסקתי ליבב עם כל אחד שבוזבז.



יש דברים שלוקחים זמן.
לי אין סבלנות לצעדים קטנים, אני רוצה הכל עכשיו ומהר (ובדרך מנסה ללמד את הילדים שלי משהו על דחיית סיפוקים). 
לפעמים אני זוכרת שצריך לתת לדברים את הזמן לקרות ולהתממש, לרוב לא.



אז אני כותבת כאן בשביל לזכור: צעדים קטנים זה דבר טוב. צעדים קטנים יביאו אותך לאן שאת רוצה להגיע. 
אני אגיע לשם, אל תדאגו.


טארט ליים עם בצק שקדים

אוי, כמה שהוא טעים ועדין. 
כן, אפשר לעשות אותו עם לימונים במקום, אבל תכינו אותו עם ליים. 
תתאמצו ותכינו אותו עם ליים.
להתאמץ זה כדאי.

מתאים לתבנית בקוטר 24-28 ס״מ. גובה המילוי שלכם ישתנה בהתאם, אז שימו לב לזמני האפיה.

















לבצק:
120 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
1/4 כוס אבקת סוכר
1/4 1 כוס קמח
3/4 כוס שקדים טחונים
1 ביצה
קורט מלח

מניחים את כל המרכיבים במעבד מזון ומעבדים קצרות עד שנוצר בצק אחיד. אם הבצק פירורי מדי, מוסיפים מעט (מעט!) מים.
עוטפים בניילון ומצננים במקרר לפחות חצי שעה.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מרדדים את הבצק על גבי נייר אפיה לעובי 2 מילימטר בערך והופכים על גבי תבנית טארט (כך שנייר האפיה כלפי מעלה). מסירים את הנייר ומצמידים את הבצק היטב לדפנות התבנית.

מניחים שוב את נייר האפיה מעל וממלאים את התבנית בקטניות יבשות.

אופים כ-20 דקות, עד שהבצק יציב וזהוב קלות.


למלית: באנגלית זה נקרא curd - אם מישהו יודע את התרגום לעברית אשמח לדעת.

קליפה מגוררת מ-3 ליים (שקליפתם מאד דקה, אז גררו בעדינות)
3/4 כוס מיץ ליים טרי
1 כוס סוכר
5 ביצים
קורט מלח
150 גר׳ חמאה

בסיר קטן מערבבים יחד לתערובת אחידה את קליפת הליים, המיץ, הסוכר, הביצים והמלח.

מבשלים את התערובת על להבה בינונית תוך ערבוב רצוף כ-12 דקות, עד שהיא מסמיכה. 

מסירים מהאש ומוסיפים את החמאה בהדרגה, תוך כדי ערבוב עד שהיא נטמעת לחלוטין בתערובת.

שופכים את המלית לתוך הקלתית האפויה ומחזירים לתנור ל-20 דקות נוספות, עד שהמלית יציבה.


קצפת זה גם כדאי.