* כן, כן, היא נטולת לקטוז ואפילו נטולת גלוטן.
השבוע יצאתי לדייט עם חברה.
אחרי לא מעט שנים של תינוקות / פעוטות / אין לי כוח לחיות / תנו לישון שעתיים ברצף / מתרסקת ב-9 על הספה כי תיזזו אותי כל היום - פתאום, אני מתחילה להרגיש שהילדים קצת גדלו. קצת.
במידה כזו שעוד אפשר לכווצ׳ץ׳ אותם באהבה על בסיס יומימי, אבל גם לנשום מסביבם ולהגיע לערב עם אויר בריאות.
אז יצאתי עם חברה טובה, לערב תל אביבי כיפי, שכלל אפילו סרט (מנצ׳סטר ליד הים - לכו לראות, אם בא לכם גם שימחצו לכם את הלב וגם להתאהב קצת בקייסי אפלק).
וככה, בעודנו מטיילות לנו ברחובות בין רוטשילד לקינג ג׳ורג׳, שומעות את קולות סוף היום של בתי משפחות אחרים (שבהם איזה הורה התרסק או התרסקה על איזו ספה ב-9, אבל בתל אביב), הבנו כמה בכל זאת הרגע הזה נמצא מחוץ לרצף הרגיל שלנו.
ברגיל שלי, למרות שהתרברבתי קודם על הילדים הגדלים, דייט עם חברה הוא בעצם העודף שמקבלים כשמפגישים שני זאטוטים, בני בערך 4, לאחר צהריים של ׳אמא אל תלכי׳ ומהלכי גישור בין זה שרצה לשחק בדינוזאורים וזו שרצתה לבנות בקוביות (who am I kidding? הן תמיד רוצות לשחק ב׳משפחה׳ או ב׳מסעדה׳).
אזכשמזדמנת (מילים נצמדות זה מרגיז, אבל לפעמים נולדת לה ככה מילה חדשה ומפתיעה) אלי אמא שכזו, בא לי לנצל את ההזדמנות, ולהנות גם אנחנו, מזמן כזה שהוא שווה יותר. שהוא לא רק שארית של מפגש ילדים.
אני לא שותה קפה, אני קצת ידועה בזה כבר, אבל את החברות שלי אני אוהבת לפנק, בקפה של בית, אבל טוב. הקפה החדש של עלית, שמחוזק באספרסו, סגר לי את הפינה.
אבל מה הוא קפה, משוכלל ככל שיהיה, בלי עוגה טובה? ממש טובה? ולא רק טובה, אלא גם בלי רגשות אשמה כמעט (בכל זאת סוכר). לא שלי, לי יש אפס רגשות אשמה ביחס לעוגות, אבל לחברות לפעמים יש... (אתן כולכן רזות, מהממות ובלונדיניות ואתן יודעות את זה!).
עוגת שוקולד (איכותי, 70%, כבר דיברנו על זה שזה על תקן פירות) ושמן זית, ללא גלוטן וללא לקטוז. אחת המדהימות שדגמתי לאחרונה.
המתכון הוא מתוך House & Garden, שזה מגזין שאני מתעלמת מקיומו באופן כללי משלל סיבות (קנאה, קנאה וקנאה), אבל העוגה באמת באמת מעולה.
200 גר׳ שוקולד איכותי, 70% מוצקי קקאו (אל תוותרו פה) - מטבעות או קצוץ
125 מ״ל שמן זית כתית מעולה
200 גר׳ סוכר
2 כפות שקדים טחונים
קמצוץ מלח גס
5 ביצים מופרדות
מחממים תנור ל-180 מעלות.
משמנים את התבנית בחמאה ומרפדים את תחתיתה בנייר אפיה, שנגזר לעיגול בקוטר המתאים.
מניחים את השוקולד בקערה גדולה וממיסים אותו מעל סיר עם מים רותחים (באן מרי).
לאחר שהשוקלד נמס, מזליפים לתוכו את שמן הזית, תוך כדי ערבוב. מוסיפים 2/3 מכמות הסוכר, וממשיכים לערבב עד שהסוכר נמס.
מורידים מהאש ומערבבים פנימה את השקדים הטחונים, המלח ואת החלמונים - אחד אחד, תוך כדי ערבוב. בשלב זה התערובת תהפוך גרגרית ומוצקה יותר.
במיקסר עם אביזר הקצפה, מקציפים את החלבונים במהירות גבוהה. לאחר שהקצף עולה מעט, מוסיפים את יתרת הסוכר בהדרגה ומקציפים עוד כ-3-4 דקות, עד שהקצף לבן ויציב מאד.
בעזרת מרית, מעבירים כרבע מהקצף לתוך תערובת השוקולד ומערבבים בתנועות קיפול עדינות. מוסיפים את יתרת הקצף וממשיכים לקפל עד שהתערובת אחידה. מעבירים לתבנית ומיישרים בעזרת המרית. אופים 35-40 דקות (תלוי בגודל התבנית שבחרתם - אם העוגה נמוכה יותר, האפיה תהיה קצרה יותר).
** רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים? למעלה מימין תמצאו תיבת הרשמה חמודה ממש.
מוזמנים ליצור תחתיות לקפה יחד עם נעה סטוקלין מהבלוג יצירתילי
**פוסט בשיתוף קפה עלית
השבוע יצאתי לדייט עם חברה.
אחרי לא מעט שנים של תינוקות / פעוטות / אין לי כוח לחיות / תנו לישון שעתיים ברצף / מתרסקת ב-9 על הספה כי תיזזו אותי כל היום - פתאום, אני מתחילה להרגיש שהילדים קצת גדלו. קצת.
במידה כזו שעוד אפשר לכווצ׳ץ׳ אותם באהבה על בסיס יומימי, אבל גם לנשום מסביבם ולהגיע לערב עם אויר בריאות.
אז יצאתי עם חברה טובה, לערב תל אביבי כיפי, שכלל אפילו סרט (מנצ׳סטר ליד הים - לכו לראות, אם בא לכם גם שימחצו לכם את הלב וגם להתאהב קצת בקייסי אפלק).
וככה, בעודנו מטיילות לנו ברחובות בין רוטשילד לקינג ג׳ורג׳, שומעות את קולות סוף היום של בתי משפחות אחרים (שבהם איזה הורה התרסק או התרסקה על איזו ספה ב-9, אבל בתל אביב), הבנו כמה בכל זאת הרגע הזה נמצא מחוץ לרצף הרגיל שלנו.
ברגיל שלי, למרות שהתרברבתי קודם על הילדים הגדלים, דייט עם חברה הוא בעצם העודף שמקבלים כשמפגישים שני זאטוטים, בני בערך 4, לאחר צהריים של ׳אמא אל תלכי׳ ומהלכי גישור בין זה שרצה לשחק בדינוזאורים וזו שרצתה לבנות בקוביות (who am I kidding? הן תמיד רוצות לשחק ב׳משפחה׳ או ב׳מסעדה׳).
אזכשמזדמנת (מילים נצמדות זה מרגיז, אבל לפעמים נולדת לה ככה מילה חדשה ומפתיעה) אלי אמא שכזו, בא לי לנצל את ההזדמנות, ולהנות גם אנחנו, מזמן כזה שהוא שווה יותר. שהוא לא רק שארית של מפגש ילדים.
אני לא שותה קפה, אני קצת ידועה בזה כבר, אבל את החברות שלי אני אוהבת לפנק, בקפה של בית, אבל טוב. הקפה החדש של עלית, שמחוזק באספרסו, סגר לי את הפינה.
אבל מה הוא קפה, משוכלל ככל שיהיה, בלי עוגה טובה? ממש טובה? ולא רק טובה, אלא גם בלי רגשות אשמה כמעט (בכל זאת סוכר). לא שלי, לי יש אפס רגשות אשמה ביחס לעוגות, אבל לחברות לפעמים יש... (אתן כולכן רזות, מהממות ובלונדיניות ואתן יודעות את זה!).
עוגת שוקולד (איכותי, 70%, כבר דיברנו על זה שזה על תקן פירות) ושמן זית, ללא גלוטן וללא לקטוז. אחת המדהימות שדגמתי לאחרונה.
המתכון הוא מתוך House & Garden, שזה מגזין שאני מתעלמת מקיומו באופן כללי משלל סיבות (קנאה, קנאה וקנאה), אבל העוגה באמת באמת מעולה.
עוגת שוקולד ושמן זית
מתאים לתבנית בקוטר 20״ (אני אפיתי בתבנית 24״ ולכן העוגה יצאה נמוכה קצת, לי אישית זה מתאים בגלל היחס בין עוצמת הטעם, המאד שוקולדי, לגודל הפרוסה, אבל לשיקולכם).200 גר׳ שוקולד איכותי, 70% מוצקי קקאו (אל תוותרו פה) - מטבעות או קצוץ
125 מ״ל שמן זית כתית מעולה
200 גר׳ סוכר
2 כפות שקדים טחונים
קמצוץ מלח גס
5 ביצים מופרדות
מחממים תנור ל-180 מעלות.
משמנים את התבנית בחמאה ומרפדים את תחתיתה בנייר אפיה, שנגזר לעיגול בקוטר המתאים.
מניחים את השוקולד בקערה גדולה וממיסים אותו מעל סיר עם מים רותחים (באן מרי).
לאחר שהשוקלד נמס, מזליפים לתוכו את שמן הזית, תוך כדי ערבוב. מוסיפים 2/3 מכמות הסוכר, וממשיכים לערבב עד שהסוכר נמס.
מורידים מהאש ומערבבים פנימה את השקדים הטחונים, המלח ואת החלמונים - אחד אחד, תוך כדי ערבוב. בשלב זה התערובת תהפוך גרגרית ומוצקה יותר.
במיקסר עם אביזר הקצפה, מקציפים את החלבונים במהירות גבוהה. לאחר שהקצף עולה מעט, מוסיפים את יתרת הסוכר בהדרגה ומקציפים עוד כ-3-4 דקות, עד שהקצף לבן ויציב מאד.
בעזרת מרית, מעבירים כרבע מהקצף לתוך תערובת השוקולד ומערבבים בתנועות קיפול עדינות. מוסיפים את יתרת הקצף וממשיכים לקפל עד שהתערובת אחידה. מעבירים לתבנית ומיישרים בעזרת המרית. אופים 35-40 דקות (תלוי בגודל התבנית שבחרתם - אם העוגה נמוכה יותר, האפיה תהיה קצרה יותר).
** רוצים לקבל עדכונים על פוסטים חדשים? למעלה מימין תמצאו תיבת הרשמה חמודה ממש.
מוזמנים ליצור תחתיות לקפה יחד עם נעה סטוקלין מהבלוג יצירתילי
**פוסט בשיתוף קפה עלית