יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

חייזרי מאפינס

זה השם שהוענק להם באינסטגרם.
אני זורמת.
הם התחילו מהבניצה של מתכוניישן, אבל אני אוהבת לשנות מתכונים והתחשק לי גם פלפלים.


האמת היא, שאני לא מבשלת המון בשבועות האחרונים.
הקיץ האבוד הזה, הקטנצ׳יק שמסכל כל נסיון שלי לגשת למטבח ב״אמא בוא אלי!״ וכמויות השוקולד המריר שאני צורכת על תקן פירות, השאירו את התנור שלי כבוי רוב הזמן (וזו כבר מטאפורה שלא נכנס לפרשנויות שלה בבקשה).


אבל היתה הזדמנות, וארוחה חגיגית, שהגיעה למרפסתנו בזכות היותינו בעליו החוקיים של ממ״ד תקני. אז נולדו מאפינס חייזרים עם פלפלים, גבינה גרוזינית וזעתר.
תצטרכו גם דפי פילו.
למה? ככה.




אז מתחילים:
יוולדו פה בערך 18 חייזרים.

קודם קולים פלפלים, 6 שמנמנים.
אפשר בתנור ואפשר על הגז, העיקר שבסופו של דבר הם יהיו קלופים ונקיים מגרעינים.


אחר כך מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים את הבלילה:

4 ביצים
150 גר׳ גבינה גרוזינית מפוררת
1 מיכל שמנת לבישול 10% שומן
עלים מ-3-4 ענפי זעתר טרי
מעט אגוז מוסקט
מלח ופלפל שחור גרוס

את כל אלו מעבדים יחד במעבד מזון לבלילה חלקה יחסית.

מחלקים בין שקעים של תבנית מאפינס, כ-2 כפות לשקע.

חכו! עוד לא אופים.


עכשיו הגענו לגלילות הפילו:

1 חב׳ עלי פילו
שמן זית - בערך חצי כוס
הפלפלים הקלויים מהמערכה הראשונה
100 גר׳ גבינת קשקבל חריפה מגוררת

עלי פילו מתייבשים מהר ולכן חשוב לעבוד איתם בזריזות ולכסות בניילון או במגבת את אלו מהם שממתינים בצד.

פורסים עלה פילו על משטח העבודה ומברישים אותו, בעזרת מברשת, בשמן זית. מניחים עליו עליו נוסף ושוב מברישים בשמן זית ועליהם מניחים אחד שלישי.

מסדרים כמה פרוסות של פלפל קלוי לרוחב החלק התחתון של ריבוע הפילו שלכם, מפזרים רבע מגבינת הקשקבל ומגלגלים.


חותכים את הגליל לרוחבו לפיסות באורך כ-5 ס״מ ונועצים כל שני גלילים, בעמידה בתוך שקע מאפינס.
חוזרים על כל העסק שוב עוד 3 פעמים.

מכניסים לתנור החם ואופים כ-20 דק׳, עד שעלי הפילו זהובים ובסיס המאפינס יציב.


הם חמודים החבר׳ה האלה.
וטעימים ממש.



תיכף אוגוסט תם לו.
תיכף תעלה ילדה אחת לכתה א׳.
תיכף יבוא ספטמבר ואולי סתיו יתקרב.
תיכף יבואו ימים טובים יותר.

יום ראשון, 3 באוגוסט 2014

שגרה (?), תרד וגבינות צאן

אני משכנעת את עצמי שצריך לשמור על שגרה מסוימת.
למרות שאני נעה על הציר שבין הרצון לשכב בתנוחה עוברית מתחת למיטה והצורך להקים בריקדה ולצעוק משהו איפהשהו (ולא מממשת אף אחד מהם), ברור לי שכוחי באסקפיזם.
כבר דיברנו על זה.

אני יכולה לספור על עשר אצבעותי, את מספר הפעמים שבהם התענגתי על רגעים במטבח, בחודש האחרון. הכל היה קצת בסיסי, מהיר, לא מפנק או מתפנק. רק לצאת ידי חובה, לענות על צורך.
אבל בא לי להחליף דיסקט. בא לי לחשוב על צלחות מלאות.
בא לי!

אז עכשיו בחיוך.
בצק פריך, בסיסי, חמאתי (מוצר בסיס ידוע), שאוהב לקבל לתוכו שלל מילויים.
כבר פגשתם גרסאות מתוקות שלו פה ו-פה.
הפעם במילוי של גבינות צאן ותרד בניחוח טימין.

לבצק:
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1 ביצה
3 כפות מים קרים

במעבד מזון עם להב מתכת מעבדים את כל החומרים מלבד המים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את המים ומעבדים עוד מעט מאד, עד שהבצק מתאחד.
עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר לפחות שעה.

על העיוורון
מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים לעיגול או מלבן (תלוי בתבנית שלכם) בעובי של כ-חצי ס״מ.

מחוררים את הבצק במזלג, מניחים על נייר אפיה וממלאים את התבנית בקטניות יבשות (אני מחזיקה שקית מלאה בהן במקפיא ומחזירה לאחר השימוש) ואופים אפייה עיוורת כ-20 דק׳.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.



בינתיים מכינים את המילוי:
צרור נאה של עלי תרד - משהו כמו חצי קילו
1/2 כף שמן זית
2 מיכלים של שמנת לבישול (10-15% שומן)
1 חב׳ גבינת עיזים רכה בגליל (כמו פרומעז)
100 גר׳ גבינת פטה (אני מעדיפה כבשים) מפוררת
2 ביצים
1 שן שום קלופה
1/4 כפית עלי טימין טריים (אפשר גם יבשים)
מלח ופלפל

במחבת עם מעט שמן זית, מאדים את התרד עד שהוא מסתמרטט כראוי. מתבלים במלח ופלפל.

שוב במעבד מזון, מעבדים את כל החומרים מלבד התרד.

מסדרים את התרד על קלתית הבצק האפויה ומוזגים מעליו את בלילת השמנת והגבינות.

אופים עוד כחצי שעה, עד שהמאפה זהוב.







בסוף הצלחת תמיד נשארת ריקה.