יום שני, 31 באוקטובר 2016

מאפינס טחינה, תפוזים ושוקולד מריר

אני פותחת בהתנצלות קלה בשמו של בלוגר - הפלטפורמה, לא איש מסוים (כן, אני יודעת שהגיע הזמן להיפרד, אבל פשוט אין לי זמן) - מדי פעם, מסיבה שאינה מובנת לי, הוא בוחר להצמיד זו לזו שתי מילים בתחילת משפט ולהעלים את הרווח ביניהן. אותי אישית זה מוציא קצת מהדעת ויכולה לתאר לעצמי שזה מציק גם לאחרים. אם יש מישהו שיודע לפתור את העניין אשמח לשמוע, ובינתיים, עד שאעבור לפלטפורמה מושקעת יותר, נצטרך לשאת את הפגם הזה.

וגם, בכלל רציתי לקרוא לפוסט הזה ׳מאפינס לארוחת בוקר׳ - אבל גוגל חזק ממני, ׳צטערת.

עונות השנה, או יותר נכון, חוסרן של עונות השנה במחוזותינו מעסיק אותי מאז ומתמיד. אבל מאז עידן האינסטגרם, והופעתם העקשנית של ממטרים ועלי שלכת (בלוויית האשטגים נרגשים כמובן) ברחבי הפידים של מושאות העקיבה האירופאיות והאמריקאיות שלי, זה צובט לי בלב קצת יותר.

כי אני בהחלט זוכרת שפעם סתיו היה משהו אמיתי. עונה שמתרחשת במציאות ושאפשר להריח אותה ולהרגיש אותה על העור.

היום הילדון ואני אוספים עלים יבשים וסופרים נחליאלים בגופיה וכפכפים (אני) ובסווטשירט ומגפיים (הוא), כי גם הוא לוקה כנראה בעיוורון המיקומי של אמא שלו ומדמה שאנחנו בערבות קנדה.

החום הבלתי אוזל שמקיף אותנו, גזל ממני את חדוות האפיה בחודשים האחרונים. אבל העובדה שאפשר להחזיק חלון פתוח בבית ביומיים האחרונים (תשבעו שירד גשם מחר!), גלגלה אותי בכל זאת לצד התנור.

הרי אם כבר דשדשנו אל עבר קנדה, מאפינס יכול לשמש בהחלט כמאכל לאומי וגם כי נמאס לי לראות את הילדים שלי אוכלים קורנפלקס לארוחת בוקר.

התוצאה הפעם - מאפינס בריאים באופן לא אופייני לי בכלל. אופציה מצוינת בעיני לארוחת בוקר זריזה עם סיבוב שוקולד כדי להמתיק את הבשורה, וניחוחות קלים של צפון אמריקה.



נגיד.
לא באמת.


מאפינס טחינה, תפוזים ושוקולד מריר 

12 מאפינס

1 כוס קמח לבן
1 כוס קמח מלא
1/2 כוס שיבולת שועל דקה
1 כפית מלח
1 כפית סודה לשתיה
1 כפית אבקת אפיה
1/4 כוס מייפל
1 ביצה
1/4 כוס טחינה
1 כוס מיץ תפוזים

40 גר׳ שוקולד מריר מומס (במיקרו או על באן-מרי) - 60% מוצקי קקאו לפחות

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים יחד את כל החומרים היבשים
מוסיפים את החומרים הרטובים למעט השוקולד ובוחשים היטב.
בעזרת כף, מעבירים את התערובת לתבנית מאפינס (רצוי לשמן מעט את התבנית, אם יש לכם כזו שדורשת שימון).
בעזרת כפית, מטפטפים מעט שוקולד מומס על כל מאפין, ובוחשים אותו קצת לתוך התערובת בעזרת קיסם.
אופים 20 דקות.
משאירים מאחור את רגשות האשם לגבי ארוחת הבוקר של הילדים.


יום ראשון, 23 באוקטובר 2016

שמרים #5 - עוגה נתלשת במילוי קינמון ושוקולד

מתכון ו-3 צילומים.


לא המצאתי את המתכון הזה, כמובן.
אני לא יודעת מי המציא.
הוא התגלגל אלי בלחישה, משכנתי האהובה ליאורה, לפני כמה שנים והפך באופן מיידי למבוקש הבית.

כידוע, אני מכורה לבצקי שמרים - כולל להכנה שלהם.
אף קינוח פטיסרי או עתיר שכבות של קרמים לא מפתה אותי, כמו עוגת שמרים טובה (וכן, הזלתי ריר על הויטרינה הבוהקת של מאפייה ברלינאית ידועה אחת, אחרי שראיתי את כמות השוקולד שהם מגלגלים בשבלול השמרים השמנמנן שלהם).



וכך קרה, שכמה תמונות אינסטגרם, של מה שנבחר בעיני כקינוח זריז וקל לביצוע (מתוך התקררות עמוקה ומבאסת), לארוחת חברים נהדרת, עוררו עניין מפתיע בקהל.
אז הנה מתכון, במיוחד לזו שביקשה.


הבצק הוא בצק בריוש, שהתפרסם בפוסט שמרים #3 - בריוש בשלושה מילויים - מתכון נהדר לבצק שמרים עשיר וקל לתפעול.
לא התפחתי אותו ללילה במקרר הפעם, אלא שתי התפחות על שיש המטבח. הראשונה של כשעה וחצי והשניה כמעט שעתיים (בדיוק זמן לשנ״צ).
הבצק מספיק ל-3 תבניות אנגליש קייק.

לאחר ההתפחה השניה, מחממים תנור ל-180 מעלות.
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים.
מרדדים כל חלק למלבן רחב ודק יחסית (משהו כמו 2 מ״מ).
מברישים את פני הבצק בחמאה מומסת ומפזרים עליו שכבה אחידה של סוכר. אחר כך מפדרים בקינמון טחון או באבקת קקאו.
את העוגה השוקולדית שלי פינקתי גם בשוקולד צ׳יפס ומטבעות שוקולד, ברפרור צנוע לשבלול הברלינאי החביב עלי.

לאחר פיזור המילויים, חותכים את הבצק לריבועים ברוחב 5 ס״מ בערך (דיוק זה ממש לא שם המשחק פה) - סכין לחיתוך פיצה תצטיין במשימה הזו.

מעמידים את התבנית (לגובה) ומסדרים בה ערימה של דפי בצק - רצוי לקפל מעט את הקצה של כל דף, כדי שיתפסו יותר נפח ויאפשרו מקום לתפיחה באפיה.
כן, אתם תאבדו חלק מהמילוי בדרך. זה בסדר.

מניחים לתפיחה קצרה בתבנית (כ-15-20 דקות) ואופים כ-30 דקות, עד שהבצק שחום וחתיך.


יום ראשון, 16 באוקטובר 2016

רביולי של סוף עונה - תאנים, דבש וגבינת המאירי

רגע אחרי יום כיפור, אני מבינה שאני לא מאמינה בסליחות.
גם לא בחרטות.

אני מעריכה יותר את האיסוף של הטוב עם הרע.
את ההבנה שאין טעם לבוא חשבון נפש, עם ארועים שתוקפם פג.



הרי הם נישאים בלב תמיד.
גם אם חלף כבר זמן.
גם אם נדמה שהוא ריפא כבר.

צלקות קטנות תמיד משאירות סימן.
זכרונות מפסלים את הנפש עמוק בפנים.
גם במקומות שאי אפשר לגעת כמעט.

אפשר רק להמשיך קדימה - לשאת בצרור קטן את האחריות, לכל מה שכבר קרה.
ולהשאיר תמיד מקום,
למה שעוד יקרה.


התאנים בשוק חלפו לי מהר מדי השנה.
נדמה היה לי שהן הופיעו מוקדם מאד והפכו לזיכרון בטרם עת.



לא הספקתי למצוא את הרצון לרכוש אותן, אך גם לא הגיע הרגע שנמאסו עלי כבר וביקשתי את הפרי הבא בעונה.

ככה, באו ותיכף הן חולפות.
התאנים של העונה הבאה, יהיו כבר אחרות.
חדשות.


רביולי תאנים בדבש וגבינת המאירי

4 מנות

לבצק

500 גר׳ קמח לפסטה
5 ביצים
2 חלמונים
כף שמן זית

למילוי

1/2 קילו תאנים
2 כפות דבש
100 גר׳ גבינת המאירי
פלפל שחור טחון טרי

לרוטב

80 גר׳ חמאה
1/4 כוס גרעיני חמניה
4-5 תאנים טריות חתוכות לפלחים
עלי נענע טריים


במיקסר עם וו לישה, מעבדים יחד את חומרי הבצק כ-10 דקות, עד שהבצק אחיד וגמיש מאד.
עוטפים בניילון נצמד ומניחים במקרר לצינון.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

חוצים את התאנים ומפזרים אותן בשכבה אחידה, על גבי תבנית מרופדת בנייר אפיה.
מזלפים על התאנים את הדבש, ומתבלים בפלפל שחור.

צולים בתנור כ-15-20 דקות, עד שהתאנים רכות ועוטות שכבת קרמל עדינה. מצננים.

מעבירים את התאנים הצלויות לקערה, מוסיפים את הגבינה ומועכים בעזרת מזלג.

עכשיו מגיע שלב מכונת הפסטה - אבל גם מערוך וכוח רצון עז יצלחו כאן.

מרדדים את בצק הפסטה בעזרת מכונה - מספר 7 יספיק כאן (או הכי דק שהצלחתם בעזרת המערוך). מפזרים גבעות בגודל כפית בערך מהמילוי, במרווחים שווים לאורך הבצק. מניחים מעל דף בצק נוסף,  מהדקים סביב המילוי, למען לא יכלא אויר בלב הרביולו, וחותכים מלבנים נאים.

מרתיחים סיר גדול מלא במים מומלחים, ומבשלים את הרביולי דקות בודדות, עד שהם צפים.

במחבת גדולה ממיסים את החמאה (רצוי לחלק לשני סבבים), מוסיפים את גרעיני החמניה ולאחר מכן את הרביולי. מקפיצים יחד כ-2 דקות ומעבירים לצלחת הגשה.

מעטרים בנענע ותאנים טריות ואוספים ללב ולזיכרון.