יום שני, 28 בספטמבר 2015

מאפי גבינה פיקנטיים

ממש לאחרונה גיליתי שאני פרפקציוניסטית.
מודה שהופתעתי.

שנים חשבתי, שאם אני ממעגלי הפינות, מהפרומים בקצוות, אז פרפקציוניזם רחוק ממני שנות אור. מה לי ולו?
הרי אצלי הכל תמיד קצת עקום, לא מושלם, לא בדיוק מה שרציתי, או תכננתי או התכוונתי.
על יד.



אבל מסתבר שפרפקציוניזם אינו שייך לדיוק או לכישרון.
פרפקציוניזם הוא הגמדה פרועת השיער (במקרה שלי) שיושבת לך בתוך הראש, זעופת פנים וחמוצה. זו שאף פעם לא מרוצה.



גם אם טיפסת ועלית על כתף ההר הראשונה בדרך לפסגה, ואפילו הקמת שם מחנה קטן, למרות סופת שלגים עזה, היא לא מרוצה.


היא רוצה יותר.
גבוה יותר, רחוק יותר, מהר יותר.
הכי חשוב - מהר יותר!


אני מנסה לארגן לגמדה הזו חילופי דירות. היא תסע לחופשה ללא תשלום, ובמקומה תגיע סקנדינבית גבוהת קומה וסבלנית או פריזאית עם תיק נכון. בשלב זה אני מוכנה לקבל גם מאמא איטלקיה רחבת ישבן ועבת אצבעות. רק שתבוא מישהי אחרת.


בינתיים אני חוזרת ומשננת מנטרות מרגיעות, מנסה מדיטציה פעם בשבועיים, שותה רק חצאי כוסות מלאים ועושה כל דבר שירגיע את הרטט הפנימי הזה שלא עוזב.


לכן הפעם מצטרף מתכון לנשנושים של חוסר מנוחה, זריזים להכנה, מעולים לפיקניקים של חגים ומה שביניהם, ועם עוקץ קטן בסוף הביס, כדי להזכיר שצריך לאכול עוד אחד.


מאפי גבינה פיקנטיים

בערך 50 יח׳ בגודל מיני-מאפין

1/2 1 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
פלפל שחור טחון טרי
1/2 כפית פלפל שאטה טחון יבש
1/2 1 כפיות פפריקה מעושנת
1/2 כוס חלב
1/4 כוס שמן זית
3 ביצים
1/2 1 כוסות גבינת אמנטל או גרוייר מגוררת (גם גבינה צהובה רגילה זה סבבה)
3 כפות עגבניות מיובשות קצוצות גס
עלי טימין לקישוט

מחממים תנור ל-180 מעלות.
מערבבים את כל החומרים היבשים (קמח, אבקת אפיה, מלח, תבלינים).
מוסיפים את החומרים הרטובים (חלב, שמן זית, ביצים) ומערבבים עד שהתערובת אחידה יחסית.
מוסיפים את הגבינה והעגבניות המיובשות ומערבבים עוד קצת עד שהן נטמעות בתערובת.
משמנים תבנית מיני מאפינס בשמן זית ומחלקים ככפית מהתערובת לכל שקע.
אופים כ-10 דקות, עד שהמאפים תפוחים וזהובים.