יום שבת, 22 באוגוסט 2015

בראוניז מרשמלו שחיתותיים


עציצים גוועים זה סימן מעולה לסוף הקיץ.
אני יודעת שסימני סתיו אמיתיים נראה כאן רק בנובמבר, אבל למה להיתפס לקטנות?

אני מריחה אותו כבר. את הסוף. של הקיץ.
הילדים מותשים מרוב חופש שהם לא באמת יודעים מה לעשות בו, הילקוטים מכובסים לקראת הפירות שימעכו בהם בשנה הקרובה ואני מפרגנת לנופשים במתכון שחיתותי אחד שהילדים האישיים שלי התעלפו עליו.

בראוניז עם מרשמלו ושטרויזל שקדים מלוח.
הורס.

כזה שיקפיץ לרגע את רמת הסוכר בדם ויעלה חיוך גם על פניהם של העייפים בהורים.

אם אתם עדיין בקטע, לכו על אפייה משותפת.
באופן אישי, בשלב זה בחיי, אני מעדיפה להפוך את המטבח למקדש הזן הפרטי שלי ולאסור כניסת ילדים וכלבים.

אבל האמת היא, שאין לי סיכוי נגדם.


בראוניז מרשמלו ושטרויזל


לבראוניז:
100 גר׳ שוקולד מריר
1 כף קקאו
200 גר׳ חמאה
4 ביצים
3/4 1 כוס סוכר
1/2 כפית תמצית וניל
מעט מלח
1/2 1 כוס קמח תופח

לשטרויזל:
100 גר׳ שקדים טחונים
1/2 כוס קמח תופח
1/2 כוס סוכר
100 גר׳ חמאה קרה
1/2 כפית מלח גס

2 כוסות מרשמלו קטנטנים או מרשמלו לבן רגיל חתוך לקוביות.


הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מכינים את השטרויזל: מכניסים את כל המרכיבים יחד למעבד מזון בעל להב מתכת, מעבדים בפולסים עד שהתערובת מקבלת מרקם חולי.
מהדקים את התערובת על גבי תבנית שטוחה מרופדת בנייר אפיה ואופים כ-10-15 דקות, עד שהבצק מזהיב. מוציאים מהתנור ומניחים להצטנן.

מכינים את הבראוניז: בקערה חסינת חום, ממיסים יחד (במיקרו) את השוקולד, החמאה והקקאו ומערבבים היטב.
מקציפים את הביצים עם הסוכר עד שהתערובת הופכת תפוחה ובהירה.
מוסיפים את תמצית הוניל, הקמח והמלח וממשיכים להקציף עוד מעט עד שהחומרים מתאחדים.
מוסיפים את תערובת השוקולד ומערבבים יחד.
מעבירים את המסה לתבנית מלבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים כ-20 דקות. מוציאים את העוגה מהתנור כשהיא עדיין רוטטת מאד.

בעזרת הידיים, מפוררים את בצק השטרויזל האפוי לפרורים דקים יחסית.

מפזרים על בסיס הבראוניז את המרשמלו ומעליו את פירורי השטרויזל. מחזירים שוב לתנור לעוד כ-10 דקות (רצוי להשגיח בשלב הזה) - עד שהמרשמלו רך מאד ומתחיל להזהיב במקומות שהוא מציץ מתחת לשטרויזל.

מצננים וחותכים.

נתראה אחרי המבול.
או שהרבה לפני.


יום שני, 3 באוגוסט 2015

קשרים של גבינה / לחמניות גבינה


שוב פעם הקיץ הזה.
יש משהו בחום המכביד והמיוזע שמעיר בכל פעם גלים עכורים.
והבלוג משתתק לי קצת.
כי קשה לעלוץ במטבח כשבחוץ משתוללות הרוחות הרעות.

האמת היא שתכננתי פוסט מלא תקווה. כזו שהתחילה לפעם בי אחרי שבכור הבית השתתף בקייטנה הדו-לאומית בנוה שלום. הנאיבית שהיתה בי כשהייתי בת 17, התעוררה ופיזזה סביב, מאמינה לרגע שמצאה את הדרך לשלום אזורי שכולו בני 10 שמשחקים כדורגל יחד.

והכנתי בצק לפטאייר של דו-קיום, עם תרד בלאדי וגבינות מהמושב.

ואז לא רציתי.
לא להכין ולא לכתוב.

כי הרגשתי שוב איך נפרמים לי החוטים. או אולי בכלל נתלשים ביד גסה.



והתבוננתי בבצק והוא התבונן בי.
פטאייר הוא לא רצה להיות.
אז התעטפנו יחד בגבינות, וקשרנו קשרים של לחמניות קינמון ומה שיצא יצא.
פשרה טריטוריאלית שכזו.



בצק שרצה להיות פטאייר

(לדי הרבה לחמניות)

1 ק״ג קמח
1 כפית סוכר
1 כף שטוחה שמרים יבשים
100 גר׳ חמאה רכה
600 מ״ל מים פושרים
1 כפית מלח

למילוי:
500 גר׳ גבינות מגורדות
רצוי עזות טעם יחסית כמו קשקבל, פרמג׳ן, פקורינו וכו׳
אפשר פשוט לאסוף את כל הזנבות מהמקרר

1 ביצה טרופה

מערבבים יחד את חומרי הבצק היבשים מלבד המלח. מוסיפים בהדרגה את המים והחמאה ולשים מס׳ דקות. מוסיפים את המלח ולשים יחד עוד כ-10 דקות.
מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לבצק לתפוח לפחות שעה - עד שמכפיל את נפחו.

מחלקים את הבצק ל-3 חלקים ומרדדים כל חלק למלבן בעובי של כ-3 מ״מ. מפזרים על הבצק את תערובת הגבינות. בשלב זה אפשר ליצור לחמניות קשר - הסבר מצולם כאן, או לגלגל ולחתוך שושנים.

מחממים תנור ל-200 מעלות.

מניחים ללחמניות לתפוח תפיחה נוספת של כ-20-30 דקות, עד שהתנור מתחמם.

מברישים את הלחמניות בביצה טרופה ואופים כ-25 דק׳ או עד שהלחמניות זהובות היטב.

למתנחמים - הן טעימות גם עם ריבה.

 אני נשארת כאן בינתיים, הגבינות באווירת הבלקן והקשרים הם משבדיה.
אני יודעת שלפעמים הפוסטים שנראים לי עטופי כבדות, נקראים אחרת. קליל יותר. אולי זה טוב. לרוב זה טוב.
מי שקורא בין השורות יודע איך אני מרגישה עכשיו באמת.
יודע שאני מנסה להתנחם בלחמניות.