כן, הזמינו אותי.
ככה, לפעמים זה קורה (אמרה הפולניה שבי).
מצהירה מראש - נספרסו ו- Eat With לגמרי הזמינו אותי.
עכשיו הקטע הוא, כפי שהצהרתי פה ולעבר היקום, לא מעט פעמים, הוא שאני לא שותה קפה.
זה לא אישי, כמובן, נגד קפה.
סתם, לא שותה.
 |
| תמונה של קפה |
ובכל זאת, הזמינו אותי, לארוחת השקה לקפה הבוקר החדש של נספרסו, Envivo Lungo, בשיתוף Eat With והמארחים השווים שלהם (מסתבר - כי כמו שטרם טעמתי קפה בכוס, כך טרם טעמתי ארוחה של Eat With).
אז אחזתי בשותה הקפה הצמוד שלי, ויצאנו לעבר ערבות בת ים (ואיזה נוף מהחלון יש בערבות האלו), להתארח אצל
מרב דוידסון (לשעבר מסעדת ושתי) ובן זוגה זיו לארוחת בוקר מושקעת של מבוגרים, בדיוק כשהחופש הגדול התפרץ עלינו.
 |
| נוף מחלון אקראי |
את פנינו קידמו שולחן ערוך, תה עלים שחורים וסיגליות קר (שהיה נפלא ומשיב נפש, והתנצלותי בפני הקפה) והמבוכה שבמפגש לארוחה משותפת עם עוד חמישה זוגות זרים ואחת שחר פאר.
שחר הצטרפה כדי לזרות עלינו מעט השראת ספורטאים ועשתה זאת בקסם רב, אם כי אני חושדת שבהיותה פודי מושבעת, היא בעיקר באה כדי לאכול. לי אישית נתפסו כמה שרירים רק מלשבת לידה. סורי שחר, זו לא את, זו אני.
אז מה היה לנו?
השותה פתח בסבב קפה ראשון ואני פניתי לגבינות - בושה ומנצ׳גו, לצד קרם חמאת צלפים וריבת ג׳וג׳י ברי גאונית, יחד עם לחם איטלקי שהיה קשה להפסיק לאכול וסקון (היחיד של סקונס) שהתחבר לי קצת פחות בשלב הזה של הארוחה, מפאת המתיקות, אבל השתלב חזרה לקראת הקינוח.
לצידם היו סלט מרענן של עגבניות שרי, מוצרלה וריג׳לה ומנה מענגת של פלמידה אדומה כבושה עם שמנת חמוצה וטוביקו.
עוד הוגש לשולחן, מאפה פריך של בצק עלים, גבינות ותרד, שהיה טעים מאד בפני עצמו אבל קצת פחות התאים לי לרצף.
את החלק המלוח של הארוחה חתמה מנה קסומה של חלמון ביצה אפוי מעוטר בכמהין ועלה משיח המלח (אני לא לגמרי משוכנעת שזה שמו), שמירב וזיו ליקטו ממש מתחת לביתם. יחד עם פאו דה קז׳ו - לחמניה ברזילאית מקמח טפיוקה וגבינה.
כן. שתיתי את שאריות החלמון מהכוס. תתמודדו.
 |
| איש שותה קפה. הבאתי מהבית. |
תאורטית, או לפחות בזמן העיון בתפריט, תהיתי אם כל הסיפור לא עומד להיות קצת קטנטנן מדי.
אז לא. בנקודה הזו בארוחה הייתי בהחלט בשלה לקראת הקינוחים.
אחד התענוגות המשמחים בארוחה אצל מישהו בבית, היא האפשרות לדלג למטבח, לשאול שאלות ולטעום טעימות קטנות במטבח (הי מרמלדת יין). מרב וזיו התגלו כמארחים לבביים וחייכנים במיוחד.
רגע לפני הקינוח, הוגש מרענן שהורכב מספירה של מנגו שעליה קרם בננות ופינגר ליים, ולצידה גרניטה אשכולית וטרגון עם קוביות ג׳לי קטנטנות של יין לבן ויין רוזה.
אני לא חובבת גדולה של מנגו ובננות (שוט מי), אבל זו היתה בועה נהדרת של רעננות ואת הגרניטה אשמח לקבל במשלוחים אישיים הביתה. רק אומרת.
לפינאלה, הוגשו לשולחן קרשי עץ ארוכים שעליהם הסתדרו בשלל צבעי הקשת: פטה שוקולד ושקדים מרים, קרם ארל גריי, קרמבל אגוזי לוז, חול תה ירוק, מרמלדת קיווי, ג׳לי קפה, מקרון ארל גריי, מרשמלו מנטה ופיננסייר פיסטוק.
כולם קטנטנים, כולם מקסימים, כולם יודעים את התורה.
תודה למרב זיו, לנספרסו ולשחר פאר, על בוקר של השראה ועל שהכרחתם אותנו לארגן בייביסיטר בבוקר שישי.
אני אומרת שילדים אמורים לאהוב פטריות, ולבבות ארטישוק, וגבעולי סלרי מבושל שניצודים מבין שאר הירקות בתבשיל.
הוא חושב שאני לא מבינה כלום או משוגעת קלות.
והילדים בצד שלו.
