סקונס שמנת חמוצה ושמיר

דקה אחרי פסח.
שיטפון.

האמת שמתאים לי לגמרי.
רגע לפני שמגיעים מטחי החום, להתעטף עוד פעם בעננים אפורים ושמיכת ברד.

אפילו שכמעט כולם מקטרים.
לפעמים הרוב לא קובע.

טלה פוגש טלה טרי אצל דוד עברי

לא שיש לי עניין לחמוק מהאביב. כולו מלא ניחוחות פריחה וטלאים שרק הומלטו.
אני לגמרי בעדו.
אבל לפעמים אני מבקשת לי עוד שהות קצרה להתכונן.
יש ערך להכנות, גם אם בליבנו רובנו שואפים לאמץ ספונטניות.

אז אני משתדלת ללכת על גם וגם.
גם אביב וגם חורף.
גם מתוכננת בדקדקנות (ומתענגת על המשפט ״רכשה לעצמה שמלת צמר טובה ב-5 שילינג״ אצל קייט אטקינסון ב׳חיים ועוד חיים׳), וגם זמינה לערב בנות ספונטני או דייט רומנטי בחופי אמלפי.

אז גם מתכון אנגלי אבל גם מתחכם קלות.

סקונס שמנת חמוצה ושמיר

350 גר׳ קמח תופח
1/2 כפית מלח
1 כפית אבקת אפיה
85 גר׳ חמאה
1 מיכל שמנת חמוצה
חופן שמיר קצוץ
מעט פלפל שחור
מעט אגוז מוסקט

מחממים תנור ל-180 מעלות
במעבד מזון עם להב מתכת, מעבדים יחד קמח, מלח, אבקת אפיה וחמאה עד שהתערובת הופכת פירורית.
מוסיפים שמנת חמוצה, שמיר, פלפל שחור ואגוז מוסקט וממשיכים לעבד עד שהתערובת מתאחדת.
על גבי נייר אפיה, פוחסים את הבצק לעיגול בעובי של כ-3 ס״מ (אפשר להיעזר במערוך).
חורצים את העיגול לשמונה משולשים.
אופים כ-20 דק׳, עד שהמאפה זהוב בהחלט.

Tweet

פלורנטינים לקראת האביב

זה זמן של התחדשות.
כך אומרים.

מאווררים את הפנים כלפי חוץ, מסלקים אבק, מתעטשים.

זה זמן של אוויר חדש שפורץ אל בין כתלי הבית, שוטף הכל, מאיר, מרענן מחשבות.

מאפשר לרצונות להתעורר מתוך תרדמת החורף והפחמימות החמימה, שבה הם התכרבלו בהנאה כל כך גדולה.

ויחד עם המצעים, הספרים מקפלי האבק והגרביים הבודדים, להכריז על קיומם בעולם ולהיצרב באור השמש.

יחד עם הפלורנטינים נטולי הקמח, שמבשרים את פסח המתקרב, החלטתי לפרסם את רשימת הרצונות שלי לאביב שהתחיל לפני יומיים (תוך שכנוע עצמי שהבלוג הזה הוא בגדר יומן אישי והמספרים משקרים).

1. קעקוע. בא לי קעקוע. ואני יודעת ש-א׳ הרבה אנשים שמעו את זה ממני לאחרונה ו-ב׳ ההורים שלי הם הקוראים הכי אדוקים שלי (את כמעט בת 38, הגיע הזמן שתשתחררי מהקטע הזה - צחקו עלייך כבר בגיל 19). מבטיחה לממש בקרוב ממש.

2. לנוע. הכי טוב לרקוד. מאד רוצה לרקוד. אבל לא קילומטרים מהבית, כי בכל זאת.

3. להתמקצע קצת יותר בענייני בישול וקונדיטוריה. אין לי שום תוכניות להפוך את זה למקצוע (יש גבול לכמות המקצועות שאפשר), אבל רוצה מאד לדעת יותר.

4. עכשיו אחד גדול: משתוקקת להקים בית לצילום, עיצוב והרבה אוכל טוב. חלל כיפי, מטבח משמח ושולחן גדול ופתוח. זהו. אמרתי את זה בקול רם, תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

5. אחד פשוט: לטייל יותר. הרבה יותר. עם המשפחה, עם חברים, עם לישון ובלי. עם חו״ל (בטח, למה לא, בכיף, אני ספונטנית) ובלי.

6. אחד שטחי: להתלבש וגם לנעול יותר טוב. סדרת ילדים קצרה, חוסר זמן וחגורה מהודקת, השאירה את הארון שלי מינימליסטי בקטע יבש. רוצה קצת נוצות.

7. אחד סודי

ועכשיו פלורנטינים מקסימים של אוטולנגי. נהדרים לאביב, נהדרים לפסח ונראה לי שיהיו גם נהדרים כתחתית פריכה לקינוח סדר מהודר כלשהו. I'm on it!

מרכיבים לכ-20 עוגיות:

שמן צמחי להברשה
2 חלבונים
100 גר׳ אבקת סוכר
260 גר׳ שקדים פרוסים (עקב מצוקות מכולת בפריפריה הלכתי על שבבים - יצא מצוין)
קליפה מגוררת מתפוז אחד

כ-50 גר׳ שוקולד מריר מומס לציפוי התחתיות

מחממים תנור ל-150 מעלות צלזיוס.
מרפדים תבנית תנור בנייר אפייה ומברישים אותה בשמן צמחי.
שמים את החלבונים, אבקת הסוכר, השקדים וקליפת התפוז בקערה ומערבבים יחד בעדינות.
בעזרת שתי כפיות לוקחים מנות מהתערובת ויוצרים מהן תלוליות קטנות על גבי נייר האפייה, אותן משטחים דק ככל האפשר בעזרת מזלג טבול במעט מים. אני נעזרתי בפורמה עגולה ליצירת אחידות.
אופים בתנור כ-12-15 דקות, עד שהעוגיות שחומות-זהובות.
מניחים לעוגיות להצטנן בתבנית ולאחר מכן משחררים אותן בעדינות בעזרת מרית מתכת.
מברישים את תחתית העוגיות במעט שוקולד מומס ומעבירים לצינון מהיר במקרר.
שומרים בקופסה אטומה, 4-5 ימים.

Tweet

עוגיות טחינה ומטבע שוקולד

יתכן שהתמכרתי לסוכר בחודשים האחרונים.
בתוך סוכר אני מכלילה גם את שאר הפחמימות המנחמות למיניהן כמובן.
אני אומרת יתכן, כי יכול להיות שאני ממשיכה לאכול כרגיל בעוד העולם סביבי הפסיק לצרוך גלוטן / זנח מוצרי חלב / אוכל רק נשורת עצים / צד בעלי חיים במעברי סופר או אימץ טבעונות למעט ביצה פעם בשבוע.

יכול להיות שביחס לעולם הבריא שסביבי, אני מכורה רק באופן יחסי. שזה מצב כנראה תקין במידה זו או אחרת.
זה עדיין לא מונע ממני יסורי מצפון קשים, בזמן שהאיש היקר לי מכניס לאוטו שתי חלות חמימות ולבנות לחלוטין שנרכשו בשולי השוק.

באמת שיש בי רצון כן ואמיתי לבחון תזונה בריאה יותר, אך מכיוון שאני לא מכרסמת גזרים ועלים ירוקים להנאתי ויש לי יחסים לא פשוטים עם מספר לא מבוטל של פירות, כל העניין הופך לאתגר רציני.

אז אני אופה עוגיות טחינה ושוקולד מריר ומספרת לעצמי שהשקעתי בבריאות המשפחה.
כי באמת שאין בהן הרבה סוכר. באמת!

יאללה - אחד זריז לפני שמחביאים לנו את כל הקמח:

עוגיות טחינה ומטבע שוקולד

1/2 1 כוסות קמח לבן
1/2 1 כוסות קמח מלא
3/4 כוס שיבולת שועל עדינה
1/4 כוס שומשום מלא
1 כוס טחינה
1 ביצה
200 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
3/4 כוס סוכר
1 כפית אבקת אפיה
מעט מלח

חופן מטבעות שוקולד מריר 60%

הערה קטנה: גיליתי לאחרונה מוצר נחמד של הרדוף שנקרא ׳תערובת דגנים׳, זה בעצם כמו קוואקר עדין שמורכב מתערובת של פשתן, חיטה, שעורה ושיבולת שועל. אני השתמשתי בו במקום קוואקר.

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות.

במעבד מזון עם להב מתכת, מעבדים יחד את כל החומרים עד שמתאחדים לבצק.

מגלגלים כדורים בקוטר 3-4 ס״מ ומסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפיה.

במרכז כל כדור, לוחצים מטבע שוקולד ופוחסים בעזרתו את הכדור לצורת עוגיה.

אופים כ-15-20 דק׳, עד להזהבה קלה בלבד.

Tweet

ביסקוטי ערמונים, פרמזן ושמן זית

ואז את מגלה שהגננת שחלקה איתך משמורת על שני ילדייך הצעירים התחילה לייצר שמן זית.

רק לפני רגע השתובבו ילדים בין הקירות הללו, ופתאום הם מרצינים לעומת המיכלים הגדולים והכסופים שהשתכנו במקומם.

והיא, כמו איילה צעירה, מדלגת ביניהם ומלטפת אותם בחיבה ומוזגת שמן זהוב ישר מהברז, לכוס פלסטיק שקופה, לשמחתו של בן השנתיים וחצי, שגומע אותו תוך צחוק מתגלגל ומבקש עוד.

ואיזה שמן. לצערי אני לא בקיאה במונחים הנכונים לתאר טעמים של שמן זית, אבל אני יודעת להגיד שהוא ממש ממש טוב. עדין וחלק, אבל ארומטי וכמעט מתובל.
אולי בכל זאת יצאו לי מונח או שניים.

הייתי חייבת לספר עליו. וגם למצוא לו מתכון שיאהב אותו.

כי יצרנים קטנים זה מרגש. ויצרנים קטנים עם מוצרים מדהימים זה עוד יותר מרגש. ויצרנים קטנים שהכניסו לליבם את הילדים שלי זה הכי מרגש.

אז ביסקוטי. מלוח. עם פרמזן וערמונים.
כל כך טעים שאין לכם ברירה אלא להכין אותו.
ממכר בטרוף כשמנשנשים אותו ככה סתם, ועוד יותר ליד מרק חורפי (נגיד כרובית וקארי - אבל זה לפוסט אחר).

ביסקוטי ערמונים, פרמזן ושמן זית

מרכיבים:

1/2 1 כוסות קמח לבן

1/2 כוס קמח מלא

2 כפיות אבקת אפיה

1/2 כוס גבינת פרמזן מגוררת

1/2 כוס ערמונים קצוצים גס (בדיוק חבילה אחת של ערמונים בואקום)

1/2 כפית פלפל שחור גרוס (אפשר גם יותר לביסקוטי עוקצניים יותר)

1 כפית עלי טימין טריים (או 1/2 כפית עלים יבשים)

2 ביצים + חלמון אחד

1/3 כוס שמן זית איכותי

1  כפית מלח

מכינים:

מחממים תנור ל-180 מעלות.

בקערת מיקסר עם וו גיטרה, מניחים את כל המרכיבים ומערבבים עד שהתערובת מתאחדת.

מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה, ויוצרים מהתערובת כיכר דחוסה ומאורכת.

אופים 25 דקות.

מצננים את הכיכר בתבנית כ-15 דקות, ומעבירים לקרש חיתוך.

מורידים את חום התנור ל-150 מעלות.

בעזרת סכין חדה, פורסים את הכיכר לפרוסות בעובי של כסנטימטר וחצי ומסדרים אותן על צידן, בחזרה על התבנית.

מחזירים לתנור לאפיה נוספת של 15 דקות.

שומרים בכלי אטום.

 ואת השמן המופלא רוכשים אצל רותי רוטמן בכפר שמואל ובעוד מספר נקודות מכירה ברחבי הארץ.

דברו איתה: 050-8722100

Tweet

רוטולו = לזניה מגולגלת

בעזרת הבלוג הזה, אני לאט לאט מזהה קווים מנחים בחיי המטבח שלי.
גילגול בצקים מתחיל להתמקם כמוטיב מרכזי.
כי בסופו של דבר, מה יותר פשוט מלקחת כמה דברים טעימים, לגלגל אותם בתוך בצק ולזרוק לתנור?
אין דבר כזה.

אז כבר גילגלנו בצק שמרים, בצק פריך ובצק בורקס.
הגיע הזמן לגלגל פסטה.

אי אז, לפני כמעט שנה, כשהבלוג רק נולד, היה כאן מתכון ללזניה חופשיה. אז גם המתכון הזה שייך לאותה משפחה.
בכלל, מי שעוקב אחרי כבר למד בודאי לזהות, שאני מתחברת למתכונים פתוחים. כאלה שאפשר להחליף בהם את הגבינה, או את הירק בלי שהכל יקרוס.

קצת כי אני אוהבת לאלתר, הרבה כי אני נוטה לקרוא מתכונים פעם אחת ולבצע מהזיכרון (לא מומלץ) וגם כי אני גרה בסוג של פריפריה.

ואז לא פעם אני מוצאת את עצמי עמוסת פנטזיות על גבינות בשלות, עגבניות מפוספסות ופירות אדומים, עומדת חסרת אונים מול מקרר הצרכניה המקומית שמכיל, במקרה הטוב, מתחזה לפרמזן וסלסלת תותים עייפים.

לא בדיוק החומרים מהם עשויים החלומות של בשלנית וצלמת.

אבל בהחלט החומרים בהם משתמשת, בסופו של דבר, אשה די עסוקה ובעלת אי אלו ילדים.

אז המתכון הזה הוא בעצם עיקרון - תמלאו במה שטעים לכם, או במה שמצאתם בצרכניה השכונתית. ואם אתם במקרה שוכנים ליד איזו מעדניה שווה, תרימו איזה רוטולו מושקע אחד לחיי.

את המתכון לפסטה עצמה תמצאו, כאמור, כאן.
תרדדו עד לעובי 7, זה בהחלט מספיק.

ברוטולו שלי היו הפעם עגבניות וקישואים צלויים וגבינת פטה כבשים.

אז מה היה לנו?
500 גר׳ בצק לפסטה
6-7 קישואים קטנים פרוסים דק
3 עגבניות חצויות ופרוסות
מעט שמן זית
מלח גס
פלפל שחור
250 גר׳ פטה כבשים מפוררת

לרוטב:
3 עגבניות טריות
1/2 כפית סוכר
1/4 כוס מים
1 כף שמן זית
מלח ופלפל
פרמזן מגורד לפיזור

מחממים תנור ל-180 מעלות

על תבנית מרופדת בנייר אפיה מפזרים את פרוסות הקישואים והעגבניות, מזלפים עליהן מעט שמן זית ומתבלים במלח ופלפל שחור.

צולים בחלק העליון של התנור כ-20 דקות.

מחלקים את בצק הפסטה לשלושה חלקים. מרדדים כל עלה לעובי 7 במכונת הפסטה (אפשר גם במערוך).

פורסים עלה של פסטה על משטח מקומח מאד (שימו לב לדבריה של בעלת נסיון, אם המשטח לא יהיה מקומח היטב כל העסק ידבק לכם וזה לא יגמר טוב), ומסדרים עליו בטור עורפי את הקישואים והעגבניות הצלויים וגבינת הפטה.

מגלגלים לנחש ארוך וחותכים לפיסות ברוחב של כ-4 ס״מ.

מסדרים את גלילי הפסטה בעמידה צפופה בתבנית משומנת במעט שמן זית.

מכינים את הרוטב:

טוחנים את העגבניות במעבד מזון (אפשר לחלוט ולקלוף אותן לפני כן אם רוצים. כיוון שזעקו סביבי ילדים רעבים, לא טרחתי - עמכם הסליחה).

מערבבים עם שאר מרכיבי הרוטב ושופכים מעל גלילי הפסטה.

מפזרים מעל פרמזן ומעבירים לתנור ל-30 דקות לפחות. כשהפרמזן תהיה שזופה יפה תדעו שמוכן.

Tweet