לחמניות החלב הכי רכות בעולם

לא יודעת למה חשבתי דוקא על לחמניות חלב פתאום, אבל זה מה שהתחשק לי.
יש להן שם שמתגלגל על הלשון יחד עם הבטחות לעננים אווריריים של אושר.

 אין לי הרבה מילים בשבילן, כי הן מהדברים שלא זקוקים למילים.

רק לאנחות שקטות, בזמן שנוגסים מהן מול החלון המכוסה בטיפות מים.
עננים רכים, אני אומרת לכם.

המתכון מאד דומה לחלה אבל הוא אסייתי במקורו, ויש בו טריק קטן שעושה את כל ההבדל. קמח ומים שמתבשלים יחד בסיר לרביכה סמיכה, רגע לפני שהכל מתחיל.

מתחילים?

לסטרטר (סוג של):
1/3 כוס קמח
1 כוס מים

מבשלים יחד תוך כדי ערבוב על אש בינונית, עד שהתערובת מסמיכה (מרקם מיונזי פלוס).
מניחים בצד להצטנן מעט.

לבצק:
5 כוסות קמח
1/3 כוס סוכר
4 כפיות שמרים יבשים
2 ביצים
1 כוס חלב
80 גר׳ חמאה רכה
1 כפית מלח

מערבבים בקערת מיקסר את כל החומרים היבשים מלבד המלח (קמח, סוכר, שמרים).

יוצרים גומה במרכז ומוסיפים את החומרים הרטובים: ביצים, חלב, חמאה והסטרטר.

בעזרת וו הלישה, מעבדים את הבצק כ-5 דקות ואז מוסיפים את המלח. ממשיכים ללוש את הבצק עוד כ-10 דקות.

הוא יהיה מאד דביק, אל תתפתו להוסיף קמח.

מכסים את הקערה בניילון נצמד ומעמידים במקום חמים לתפיחה ראשונה של כשעתיים או עד שהבצק מכפיל את נפחו.

אחרי התפיחה הראשונה, נותנים לבצק מכה הגונה להוצאת כל האוויר, מכדררים אותו קצת ומניחים אותו לתפיחה שניה של כשעה.

בתום התפיחה השניה, על משטח מקומח, מחלקים את הבצק לכדורים בגודל אגרוף (לבעלי הידיים הגדולות, לכו על אגרופים קטנים יחסית).

פותחים כל כדור בצק למלבן קטן ומגלגלים אותו כמו שבלול - זו הלחמניה שלכם.

מסדרים את הלחמניות בצורה מרווחת בתוך תבנית משומנת לפי בחירתכם, או חופשיות לעצמן על תבנית מרופדת בנייר אפיה.

מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס, ובינתיים מכסים את הלחמניות במגבת ומניחים להן לתפוח עוד קצת.

כשהתנור חם, מברישים את הלחמניות התפוחות בביצה טרופה מעורבבת במעט מים. ואופים כחצי שעה, עד שהן זהובות ויפות (פרק הזמן עלול להשתנות בהתאם למבנה האפיה שבחרתם, אז כדאי להשגיח).

אל תבואו אלי בטענות בעניין צריכת הגלוטן שלכם בסוף השבוע הזה.
אם החלטתם לאפות אותן, אתם אבודים.

(והתבנית המלבנית המושלמת היא כמובן של ליאור מסטודיו 1220)

Tweet