יום שני, 17 בנובמבר 2014

שבלול כרישה ובצל ירוק

דברים שרואים מרחוק.
מטרות שמסמנים וצועדים לקראתן ללא הפסקה.








אני מבטיחה לעצמי להיות מהאנשים האלו.
שפשוט צועדים בדרך שלהם. עושים את הדבר שלהם.
אנשים כאלה מרגשים אותי.






על הכלים של ליאור מסטודיו 1220 מעלות (תדמיינו עיגול קטן מצד ימין למעלה שלא הצלחתי לגרום למקלדת שלי לייצר), שמתי עין לפני זמן מה. תמונות שלהם הופיעו פה ושם בצבעוניות מרגשת ולכדו את תשומת ליבי, אבל כשביקרתי בסטודיו שלה, דווקא אלה הלבנים והאפורים, השקטים, הלא סימטריים, רצו לבוא איתי הביתה.
לא מפתיע.





וגם המתכון הזה היה על הרדאר שלי כבר לא מעט זמן.
טוב, ברור שנולד ממנו משהו קצת אחר אבל ההשראה היתה שם.
מאז ש-Molly Yeh מהבלוג הנהדר My Name is Yeh, פירסמה את המתכון הזה, התחשק לי לשים בצלים וצ׳ילי בתוך בצק.

במקום בצק של חלה (במתכון המקורי), לשתי בצק בורקס (וירטואוזי!) של ארז קומרובסקי.

למרות נטייתי לקחת מתכונים ואז להתחיל להזיז דברים ימינה ושמאלה, להוסיף ולהפחית ובאופן כללי לשבש עניינים, במתכון לבצק של ארז אני לא נוגעת. קדוש.
הדבר היחידי ששיניתי במקרה הזה זה כמות המלח - בגלל יחס המילוי-בצק בגילגול השבלולי הזה, הבצק צריך להיות קצת יותר מלוח.

שבלול כרישה ובצל ירוק

לבצק:
1 ק״ג קמח לבן
3 כפות וודקה
1 כף חומץ לבן
1 ביצה
1/2 כוס שמן חמניות
2 כוסות מים
1/2 1 כפית מלח

לשים את כל החומרים יחד עד שמתקבל בצק חלק ונותנים לו לנוח שעה וחצי בצד.

למילוי:
3 כרישות גדולות קצוצות
צרור בצל ירוק קצוץ
200 גר׳ גבינה קשה מלוחה מפוררת (אני השתמשתי בג׳יבן עיראקית שניתן למצוא בשווקים, אבל כל גבינה דומה תתאים)
1/4 כפית שבבי צ׳ילי או שאטה גרוס
מלח ופלפל
מעט שמן זית לטיגון

ביצה להברשה
גרעיני חמניה או שומשום או מה שמרגיש לכם נכון לפיזור מעל

מחממים את השמן במחבת רחבה ומאדים את הכרישה והבצל הירוק עד שהם רכים. מתבלים בצ׳ילי, מלח ופלפל ומניחים להצטנן מעט.




מחממים את התנור ל-180 מעלות ומתחילים לפתוח את הבצק:
את הבצק הזה פותחים על שמן - מחלקים אותו ל3-4 חלקים שווים ומרדדים על משטח משומן למלבן ארוך ודקיק ככל יכולתכם. לא נורא אם נקרע קצת.
מפזרים על המלבן פס ממילוי הבצלים ומוסיפים את הגבינה המגוררת.
מגלגלים את המלבן לרוחבו לנחש דק וארוך וכורכים אותו לשבלול בתוך תבנית עגולה.
חוזרים על הפעולה עד שממלאים את התבנית.
מברישים בביצה טרופה ומפזרים גרעיני חמניה ממעל.
אופים כ-30 דקות, עד שהמאפה שחום וריחני.


מהשאריות אפשר להכין שבלולים קטנים.
והתוצאה? משהו בין ג׳חנון לבורקס. פריך מבחוץ, רך מבפנים עם עוקץ של בצל וצ׳ילי. 
טעים.
מומלץ במיוחד ליד סלט פריך של עלי תרד טריים, גרגרי רימון ופלחי לימון.
את הכלים היפייפיים של 1220 תוכלו למצוא בסטודיו כמובן וכדאי במיוחד לבוא ולחפש אותה ביריד החלומות של נתנאלה - ממש אוטוטו. 

12 תגובות:

  1. וואווו! הכלים נפלאים והצילומים פשוט מושלמים !

    השבמחק
  2. וואו זה מקסים. כל כך נקי ויפה. פשוט תאווה לעיניים.

    השבמחק
  3. מהמם!!!!!!! אכין בסופ"ש. מעריצה אלמונית.

    השבמחק
  4. צילומים מצויינים. איזה כיף זה.

    השבמחק
  5. ואוו זה נראה כל כך טעיםםםם!
    מקסים לגמרי

    השבמחק
  6. שוב אני, הבצק עובד גם אם לא עושים שבלולים אלא נגיד מכינים משולשי בצק ממולאים? תודה! יערה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! איזה מן מרקם יש לבצק אחרי האפייה? פריך, קשה, רך..? יערה

      מחק