יום רביעי, 18 ביוני 2014

Buttercook

(עוגה במבטא הולנדי)

הפוסט הזה מוקדש לאומה שלי, שחגגה לפני חודש 85 אביבים.

כנויי סבא וסבתא תמיד הרגישו לי מסובכים בירוקרטית. כשהייתי ילדה (אני עדיין ילדה, אבל כשהייתי ילדה קטנה יותר מ-37 שמגיע ממש מחר), לחברים שלי תמיד היו ״סבא משה וסבתא רבקה״ וכאלה, ורק לי היו חיים קלים. מצד אחד סבא וסבתא, מצד שני אופה ואומה. אין בלבולים ואין שמות ארוכים, רק שעות של הסברים ותרגומים לשמות המוזרים האלו שאף אחד כמעט לא מכיר. עד היום אני מתרגשת כשאני פוגשת ׳עמית אופה ואומה׳. הם נדירים, אך קיימים.


אני די משוכנעת שאומה שלי היא נצר למשפחת מלוכה כלשהי ושלולא איזשהו עניין יהודי, הייתי אמורה לכתוב את הבלוג הזה מאולמות הארמון של המלכה ביאטריקס. אין לי שום זיכרון שלה במלבוש בית כלשהו או בנעלי בית. גם ביקור בסופר נעשה בחולצה תחובה למכנסיים מגוהצים למשעי ועגילים תואמים והשפתיים תמיד יזכו למשיחת אודם מרעננת, למקרה והוא דהה.
לא ברור לי איך אני, הקצת מרושלת ונטולת הליפסטיק, נצר אמיתי של האשה האצילית הזאת.

הבית של אופה ואומה שלי הוא בסיס האם הקולינרי שלי (ותסלח לי רגע העדה הפולנית שגם אליה אני משתייכת בכבוד). שם למדתי שלפני הארוחה יש אפריטיף, שמיץ עגבניות זה הדבר הכי טעים בעולם, שארוחה עם פחות משלוש מנות היא סתם חטיף ושחייבים מזלג של דג.
זכרונות הילדות שלי שזורים כולם בתוך מעוז הקפדנות ואהבת החיים שאליו היינו מגיעים כמעט כל שישי, לארוחה משפחתית עטורת שיק אירופאי נדיר. השולחן הערוך בקפידה (2 מזלגות ו-2 סכינים לפחות), האוכל המדויק שהוכן ממתכונים שנאספו בשקידה לתוך קופסה מלאה כרטיסים בהולנדית צפופה או סומנו בספר הבישול עב הכרס של הניו-יורק טיימס. הטקס בקידוש. ההמתנה הסבלנית של כולם לאומה שתמיד תסיים לאכול אחרונה.


העוגה הזו, שנאפית גם בבית הורי בכל פעם שנותרים חלמונים בודדים, רחוקה מאד ממתכוני עשרים שלבים מורכבים. אבל למרות הפשטות, יש בה עונג שמחייב רגע לעצור ולאכול אותה בהתייחסות.
אני חושבת שזה השיעור הכי חשוב שלמדתי מאופה ואומה שלי (אני יודעת שהפוסט הזה הוקדש לאומה, אבל הם לחלוטין בלתי נפרדים), לחיות את החיים בהתייחסות. אני מנסה לזכור את זה יום יום.

ואחרי הרגשנות, מתכון:
Buttercook
(בהולנדית יש איזה גרשון מעל אחת ה-o, אבל אני ממילא לא יודעת לבטא את זה נכון)

לתבנית 30x20 ס״מ

300 גר׳ חמאה רכה
15 כפות סוכר
2 חלמונים (גם 3 הולך)
200 גר׳ קמח רגיל
100 גר׳ קמח תופח
מיץ וקליפה מגורדת מלימון אחד
1/2 כפית ג׳ינג׳ר טחון
חלבון למריחה

מחממים תנור ל-180 מעלות

בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים את החמאה והסוכר עד שהתערובת תפוחה ואוורירית.

תוך כדי הקצפה מוסיפים חלמונים, קמחים, מיץ וקליפת לימון וג׳ינג׳ר, וממשיכים לערבל עד שהתערובת אחידה.

מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפיה ומיישרים את פני העוגה בעזרת מרית.

במברשת מורחים את החלבון על פני העוגה וחורצים בעזרת מזלג, שתי וערב.

אופים בתנור כ-20 דקות, עד שפני העוגה מזהיבים היטב.





6 תגובות:

  1. הילדות שלך נשמעת לי מגניבה לאללה, הייתי שמחה להתחלף איתך (אם אמרתי "מגניבה", חיללתי את המעמד המלכותי במקרה? קידה וסליחה :) ) וזה גם נראה טעים, אז בכלל...
    מזל טוב!

    השבמחק
  2. איזה פוסט מקסים... בדיוק היום בבוקר חשבתי על סבתא שלי והילדות המפונקת שלי איתה. את כותבת מהמם!

    השבמחק
  3. סבתות זה דבר נפלא. ותודה.

    השבמחק
  4. איזה כיף לגלות כזה בלוג משובח , והפוסט הראשון מדבר על שורשים הולנדים (גם לי יש!! אבל לא בארץ לצערי.. ) . תודה על המתכון..
    דנה

    השבמחק
  5. איזה כיף שגילית. תודה ובשמחה.

    השבמחק