אם נצא מנקודת הנחה בסיסית, שרוב האנשים בעולם לא נושאים איתם כמוני, את הצורך לצלם כל דבר שהם מכינים (כמעט) בשונה, דרך אגב, מאנשים שמצלמים את מה שהם אוכלים (שאין לי שום דבר נגדם, אנחנו פשוט שייכים למינים שונים של שרוטים), אז אני מניחה שרובכם לא מצלמים גבינות על ימין ועל שמאל.
בתפנית חדה מהמחאה השקטה נגד עוגות גבינה שפתחתי פה לפני כמה ימים, מצאתי את עצמי בסוף השבוע בסדנת צילומי גבינות בסטודיו גברא בהנחיית הצלם דן לב והסטייליסטית דלית רוסו. סטודיו גברא הוא בסיס האם שלי בימים אלו. אני לומדת שם צילום מקצועי או במילים אחרות פורשת כנפיים ענקיות וצבעוניות. היות ורוב נושאי הלימוד שלי בזמן האחרון נסובים בעיקר סביב צמצמים וכיווני תאורה, מצאתי תענוג גדול בהזדמנות להתמסר לעיסוק בשאלה אם הצילום ״טעים״ או ״לא טעים״.
גבינות גד סיפקו לנו מבחר מכובד ביותר של גבינות (אני מוכנה נפשית לאספקה שנתית של ריקוטה פרסקה), דלית הגיעה עם ערימות של ציוד, שרק החינוך הטוב שלי מנע מחלקו להיעלם לתוך התיק שלי ואנחנו נשלחנו לשחק בלהיות צלמי סטודיו.
מי שמכיר אותי, או עבד איתי יודע שאני לרוב סוליסטית. אני ועצמי והרעיונות שלי. אבל היה משהו קסום בלעבוד עם שתי ציפורים יודעות כל על הכתף, שבמילה קטנה או הזזה של כמה אלמנטים יוצרות מהפיכות.
אני התחלתי ככה פחות או יותר:
בסך הכל נחמד, לא?
ואז באו דן ודלית (כל אחד בנפרד):
כמה מילים, כמה נגיעות וכל האווירה השתנתה לגמרי.
אני מסוגלת להתמכר לזה.
וגם מתנדבת עכשיו להיות ה-BFF של כל אחד מהם. דלית? דן?
בדקה לצלצול הספקתי להרים עוד סט אחד זריז, רגע לפני שדן הפיק מכל השאריות בופה שלא היה מבייש אף בראנץ׳ של יום שישי.
אותו לא צילמתי.
הייתי רעבה.
אוטוטו - ממש השבוע (ב-6.6) נפתחת בסטודיו גברא סדנת צילום אוכל בהנחיית דן לב.
יהיו 7 מפגשים מעשיים וחוויתיים שמתאימים בול למי שמעוניין להתמקצע בצילום אוכל.
דברו איתם: 03-5285105
אני מקנאה מעכשיו במי שישתתף.
בתפנית חדה מהמחאה השקטה נגד עוגות גבינה שפתחתי פה לפני כמה ימים, מצאתי את עצמי בסוף השבוע בסדנת צילומי גבינות בסטודיו גברא בהנחיית הצלם דן לב והסטייליסטית דלית רוסו. סטודיו גברא הוא בסיס האם שלי בימים אלו. אני לומדת שם צילום מקצועי או במילים אחרות פורשת כנפיים ענקיות וצבעוניות. היות ורוב נושאי הלימוד שלי בזמן האחרון נסובים בעיקר סביב צמצמים וכיווני תאורה, מצאתי תענוג גדול בהזדמנות להתמסר לעיסוק בשאלה אם הצילום ״טעים״ או ״לא טעים״.
גבינות גד סיפקו לנו מבחר מכובד ביותר של גבינות (אני מוכנה נפשית לאספקה שנתית של ריקוטה פרסקה), דלית הגיעה עם ערימות של ציוד, שרק החינוך הטוב שלי מנע מחלקו להיעלם לתוך התיק שלי ואנחנו נשלחנו לשחק בלהיות צלמי סטודיו.
מי שמכיר אותי, או עבד איתי יודע שאני לרוב סוליסטית. אני ועצמי והרעיונות שלי. אבל היה משהו קסום בלעבוד עם שתי ציפורים יודעות כל על הכתף, שבמילה קטנה או הזזה של כמה אלמנטים יוצרות מהפיכות.
אני התחלתי ככה פחות או יותר:
בסך הכל נחמד, לא?
ואז באו דן ודלית (כל אחד בנפרד):
כמה מילים, כמה נגיעות וכל האווירה השתנתה לגמרי.
אני מסוגלת להתמכר לזה.
וגם מתנדבת עכשיו להיות ה-BFF של כל אחד מהם. דלית? דן?
בדקה לצלצול הספקתי להרים עוד סט אחד זריז, רגע לפני שדן הפיק מכל השאריות בופה שלא היה מבייש אף בראנץ׳ של יום שישי.
אותו לא צילמתי.
הייתי רעבה.
אוטוטו - ממש השבוע (ב-6.6) נפתחת בסטודיו גברא סדנת צילום אוכל בהנחיית דן לב.
יהיו 7 מפגשים מעשיים וחוויתיים שמתאימים בול למי שמעוניין להתמקצע בצילום אוכל.
דברו איתם: 03-5285105
אני מקנאה מעכשיו במי שישתתף.
הייתי מצטרפת אתמול. זה בwish list. כיף שנהנית ככה! ברור שנהנית ככה... בינינו. (רק בינינו, כן?)
השבמחקרק בינינו ;)
השבמחקיאמי
השבמחקאהבתי את the beginning...
השבמחקאחלה בלוג, כתבת מקסים, תודה על הפירגון
השבמחקבעניין ה BFF את מוזמנת לבקר אצלי בסטודיו , הדלת פתוחה...
איזה כיף לשמוע - במיוחד ממך.
השבמחקנדבר. כשמזמינים אותי, אני באה :)