יום שבת, 26 בדצמבר 2015

פוסט על פסטה ופסטו

ידי רויטל | צילום: טל סיון-צפורין
בשנתיים-שלוש האחרונות, הכרתי לא מעט חברות (וחברים) דרך מדיות חברתיות.
בעיקר אינסטגרם.
זה מפתיע אותי בכל פעם מחדש, איך צ׳יטוטים לא מחייבים, הופכים לחברויות יקרות מפז.

It's got to be five o'clock somewhere | צילום: רויטל כהני




גם את רויטל כהני הכרתי באינסטגרם.
זה התחיל כשמצאנו את עצמנו מצלמות נושאים זהים בלי לתכנן מראש.
טלפתיה ויזואלית שכזו.

צילום: טל סיון-צפורין
ולאט לאט הבנו שנפשותינו רקומות זו בזו.

צילום: טל סיון-צפורין
שתינו צלמות, שתינו מעצבות גרפיות, שתינו מינימליסטיות קנאיות.
שתינו נושאות ציפורי נפש רגישות.


צילום: טל סיון-צפורין
אנחנו מצלמות לא פעם זו לצד זו; עם אורלי אלקלעי ושי שבח בבלוג framed, בסדנאות צילום ובפרויקטים שונים.
טרם צילמנו יחד. או בישלנו יחד.

צילום: טל סיון-צפורין
יתכן שיותר מדי טבחים יחדיו מקדיחים קדרות, ויתכן שיותר מדי צלמים באותו חדר עלולים לעלות בלהבת אגו אימתנית.
אבל אנחנו, שתינו, בכלל עסקנו במחול.

צילום: רויטל כהני
מחול של עשבים, ושל בצק פסטה מתמסר ושל ידיים שיודעות איך הן נראות מתוך העדשה.
מדמיינות אחת את הפריים של השניה.

צילום: טל סיון-צפורין
באופן לא מאד מפתיע, הכנו יחד פסטה.
כזו שהיא תוצרת ידיים. שאפשר לשבת ישיבת נשים, וליצור את צורותיה, או למלא את כיסיה ולדבר על הלב והנפש ועל הילדים.

צילום: רויטל כהני
עד שבאים הילדים ותובעים את יצור הפסטה לעצמם.

צילום: רויטל כהני
את המכשיר החמוד ששימש אותנו לטביעת פסי הפסטה, רכשתי תמורת יורו יחיד, בשוק קצת דל בנסיעתנו האחרונה לדרום איטליה. אני לא יודעת אם יש כאלו להשגה בארץ, אבל כל משטח מחורץ יצלח למשימה. אולי הדוגמא תצא קצת שונה, שזה דבר נפלא.

צילום: טל סיון-צפורין

פסטה ביתית ברוטב פסטו

לבצק:

2 כוסות קמח סמולינה
1 כוס קמח לבן
1/2 כפית מלח גס
כ-כוס מים

על משטח העבודה, עורמים את הקמחים והמלח.
בעזרת האצבעות, מערבבים אותם זה בזה ויוצרים ערימה אחת שבמרכזה גומה.
מתחילים להוסיף את המים בהדרגה, תוך כדי לישה. מוסיפים בכל פעם מעט (לא חייבים להכניס את כל הכמות), עד שנוצר בצק אחיד ולא דביק.
ממשיכים ללוש את הבצק עוד כ-10 דקות, ומעבירים אותו למנוחה במקרר של חצי שעה לפחות.
מרדדים את הבצק על משטח העבודה, למלבן בעובי של כחצי ס״מ.
בעזרת סכין חדה, חותכים את הבצק לרצועות ברוחב של כ-1 ס״מ, ואת הרצועות מחלקים למלבנים קטנים באורך ס״מ וחצי.
בעזרת האגודל, דוחפים כל מלבן בצק, על גבי המשטח המחורץ, מכם והלאה, עד שנוצרות ערימות רכות של פסטה מעשה ידיים.

צילום: טל סיון-צפורין
צילום: רויטל כהני

לפסטו:

צרור עלי בזיליקום שהופרדו מגבעוליהם
חצי צרור עלי פטרוזיליה שהופרדו מגבעוליהם
(המדובר על צרורות סטנדרטיים ופעולת ההפרדה מבריאת נפש)
שן שום מעוכה
מעט מלח
1/3 כוס שמן זית
חופן אגוזי קשיו קלויים (טעים ונפלא ואפשר גם להחליף באגוזי מלך או בצנוברים המסורתיים)
כ-50 גר׳ גבינת פקורינו מגוררת
כף גרידת לימון
פלפל שחור

במעבד מזון מעבדים יחד (אבל לאט, לא לטחון לאבקה כבר בסיבוב הראשון) עלי בזיליקום, פטרוזיליה, שום, מלח וזילוף של שמן זית.
מוסיפים קשיו, גבינת פקורינו ובהדרגה את יתרת שמן הזית וממשיכים לעבד.
מוסיפים את גרידת הלימון, מתבלים בפלפל שחור ומעבדים עד שמתקבלת מחית אחידה וגרגרית.

בסיר גדול, מרתיחים הרבה מים עם מלח.
מבשלים חופני פסטה, 2-3 דקות.
בקערה גדולה מאחדים את רוטב הפסטו, עם גלגלי הפסטה החמים ומגישים.

צילום: טל סיון-צפורין


את רויטל הקסומה תמצאו באינסטגרם שלה ואת החלק השני של המפגש הזה, תמצאו כאן: טורטליני ארטישוק ירושלמי וערמונים.

צילום: טל סיון-צפורין
צילום: טל סיון-צפורין


14 תגובות:

  1. טלוש,
    איזה כייף לקרוא כאלה פוסטים.
    חיבורים בין אנשים. ת'כלס זה תמיד מרגש אותי.
    החיבור בניכן מדהים והוליד פוסט משגע.
    התמונות מטריפות, הייתי ממסגרת ותולה אותן במטבח.
    בטוחה שהפסטה היתה משובחת ביותר...
    מדהימות

    השבמחק
  2. פוסט מושלם, כל תמונה מרגשת מהקודמת
    שתיכן מוכשרות כל כך!

    השבמחק
  3. פוסט מקסים! תמונות מדהימות

    השבמחק
  4. פוסט פשוט מקסים וצילומים שובי לב!
    כיף לראות איך הצילומים של שתיכן משתלבים יחד זה בזה :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יקירתי, היה כל כך כיף להשתלב לנו :)

      מחק
  5. איזה פוסט נהדר. הצילומים יפהפיים.
    ואיזה כיף זה לבשל יחד (:

    השבמחק