יום רביעי, 15 באוקטובר 2014

משהו עם תאנים

תקופות כאלו.
שאולי צריך בהן קצת שקט.
ואולי הן רק רגיעה קלה לפני שיגיעו הזיקוקים הגדולים באמת.




גם בשוק מרגישים את זה.
פירות הקיץ כבר כמעט ונעלמו, דוכני העלים הירוקים קצת ריקים עוד ופירות ההדר עדיין לא הפציעו במלוא כוחם.
ככה, בין לבין. עוד לא פה ועוד לא שם.


בשוק אני מגלה עד כמה אני עונתית בעצמי.
וגם אני, בין לבין, בוחנת סביב ולא יודעת במה לבחור.



עם תאנים תמיד קצת קשה לי; כל כך יפות ופוטוגניות וכל כך מרתיעות מצד שני. הביס הראשון לרוב טעים לי, אבל בשני כבר פחות מתחשק.
שילוב של פינוק עם רגישות יתר.



אם הן צלויות אז קל לי יותר.
אז אספנו (בשוק) קופסה של תאנים סגלגלות והחלטנו שכבר נעשה איתן משהו.



אין כאן מתכון מפורט הפעם.
הבצק הוא של הילה קריב מהבלוג המושלם ביסים, מתובל בעלי טימין יבשים.
מעליו התארגנו להם פרוסות תאנים, גבינת פטה עיזים מפוררת ושירבוטים של סילאן.
הכל נאפה יחד ב-180 מעלות כ-20 דקות.
זהו.


משהו בין ארוחת צהריים קלילה לקינוח.
לפעמים זה בדיוק מה שצריך.


תיכף מסתיימים להם החגים.
תיכף, ממש תיכף, אנחנו קופצים לברלין לסוף שבוע ארוך שבו נעמיד פנים שאנחנו זוג צעיר ומגניב.
יהיה כיף ויהיה פוסט.
יש למה לחכות.


יום ראשון, 5 באוקטובר 2014

טארט ליים וצעדים קטנים


למצוא את ההיא שאת רוצה להיות ולהיות היא.
לבצע כל יום בדיוק קפדני, כולל המחוות והרגעים הקטנים.
ברגעי ההתרופפות, לחשוב מה היא היתה עושה, איזו חולצה היא היתה לובשת.
לדמיין לרגע קטן, שאולי את כבר היא. שרק צריך לחדד עוד כמה קצוות, אבל את כבר היא.
ואז להוציא את זה החוצה
שכולם יראו
שבעצם תמיד היית היא.

הפרי האהוב עלי בכל העולם כולו, מופיע כאן לעונה קצרצרה פעם בשנה.
כשעברנו לביתנו הנוכחי, העץ הראשון שאספתי במשתלה היה עץ ליים. כדי שכל שנה תהיה לי אספקה פרטית של הניחוח המדהים הזה.
חלף הרבה זמן עד שהוא התחיל להניב פרי במידה מספקת ואני הפסקתי ליבב עם כל אחד שבוזבז.



יש דברים שלוקחים זמן.
לי אין סבלנות לצעדים קטנים, אני רוצה הכל עכשיו ומהר (ובדרך מנסה ללמד את הילדים שלי משהו על דחיית סיפוקים). 
לפעמים אני זוכרת שצריך לתת לדברים את הזמן לקרות ולהתממש, לרוב לא.



אז אני כותבת כאן בשביל לזכור: צעדים קטנים זה דבר טוב. צעדים קטנים יביאו אותך לאן שאת רוצה להגיע. 
אני אגיע לשם, אל תדאגו.


טארט ליים עם בצק שקדים

אוי, כמה שהוא טעים ועדין. 
כן, אפשר לעשות אותו עם לימונים במקום, אבל תכינו אותו עם ליים. 
תתאמצו ותכינו אותו עם ליים.
להתאמץ זה כדאי.

מתאים לתבנית בקוטר 24-28 ס״מ. גובה המילוי שלכם ישתנה בהתאם, אז שימו לב לזמני האפיה.

















לבצק:
120 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
1/4 כוס אבקת סוכר
1/4 1 כוס קמח
3/4 כוס שקדים טחונים
1 ביצה
קורט מלח

מניחים את כל המרכיבים במעבד מזון ומעבדים קצרות עד שנוצר בצק אחיד. אם הבצק פירורי מדי, מוסיפים מעט (מעט!) מים.
עוטפים בניילון ומצננים במקרר לפחות חצי שעה.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מרדדים את הבצק על גבי נייר אפיה לעובי 2 מילימטר בערך והופכים על גבי תבנית טארט (כך שנייר האפיה כלפי מעלה). מסירים את הנייר ומצמידים את הבצק היטב לדפנות התבנית.

מניחים שוב את נייר האפיה מעל וממלאים את התבנית בקטניות יבשות.

אופים כ-20 דקות, עד שהבצק יציב וזהוב קלות.


למלית: באנגלית זה נקרא curd - אם מישהו יודע את התרגום לעברית אשמח לדעת.

קליפה מגוררת מ-3 ליים (שקליפתם מאד דקה, אז גררו בעדינות)
3/4 כוס מיץ ליים טרי
1 כוס סוכר
5 ביצים
קורט מלח
150 גר׳ חמאה

בסיר קטן מערבבים יחד לתערובת אחידה את קליפת הליים, המיץ, הסוכר, הביצים והמלח.

מבשלים את התערובת על להבה בינונית תוך ערבוב רצוף כ-12 דקות, עד שהיא מסמיכה. 

מסירים מהאש ומוסיפים את החמאה בהדרגה, תוך כדי ערבוב עד שהיא נטמעת לחלוטין בתערובת.

שופכים את המלית לתוך הקלתית האפויה ומחזירים לתנור ל-20 דקות נוספות, עד שהמלית יציבה.


קצפת זה גם כדאי.




יום שלישי, 30 בספטמבר 2014

מתכון בריא בשבוע: סלט קינואה בקארי עם ירקות צלויים

משימה חדשה:
(כי עומס ועייפות גורמים לי לאכול יותר מדי פחמימות מופשרות).
מתכון בריא אחד בשבוע.


טוב, אל תתפסו אותי במילה.
תיכף יום כיפור ואז סוכות ומה כבר נשאר משבוע העבודה?


באמת מוכרחה להתחיל לאכול טוב יותר.
עוגות שמרים זה אחלה, אבל סכרת באופק קצת פחות.
מבטיחה לפחות להשתדל.
(ועכשיו יש יותר מדי אנשים שיודעים שהתחייבתי... צריכה להתחיל לזכור שאנשים ממש קוראים את מה שאני כותבת כאן, זה מפתיע אותי כל פעם מחדש).



הסלט הזה קליל למדי להפקה וביצוע, בריא לגמרי ומאד מוצלח כארוחת צהריים ראויה לשמה.
אפילו הילדים אמרו שהוא טעים אחרי שדחפו כפיות (ובאופן מפתיע לא אצבעות) לקערת הערבוב.
אף מילה על קינואה.
הם לא שאלו, אני לא נידבתי מידע.



סלט קינואה בקארי עם ירקות צלויים

שלב א׳:

4 בטטות קטנות (או שתיים בינוניות, או אחת ממש גדולה)
300 גר׳ (בערך) דלעת
1 בצל
מעט שמן זית
מלח פלפל

מחממים תנור ל-180 מעלות.
קולפים את הבטטות והדלעת וחותכים לקוביות.
קולפים את הבצל, חוצים אותו ופורסים.
מזליפים על הירקות מעט שמן זית ומתבלים במלח ופלפל, מערבבים (אפשר כל ירק בנפרד), מסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפיה וצולים בתנור כחצי שעה, עד שהירקות רכים וזהובים.

שלב ב׳:

1 כוס קינואה
1 כף שמן זית
1 כפית אבקת קארי הודי
1/4 כפית קינמון טחון
1/4 כפית ג׳ינג׳ר טחון
מעט אגוז מוסקט
מלח
פלפל
מיץ מחצי ליים (או לימון)
בצל ירוק קצוץ

שוטפים את הקינואה.
מחממים בסיר שמן זית ומוסיפים את הקינואה והתבלינים, מטגנים תוך כדי ערבוב 3-4 דקות.
מכסים במים, סוגרים את הסיר ומביאים לרתיחה.
מנמיכים את האש ומבשלים כ-20 דקות עד שהקינואה רכה (אבל לא מדי).

מערבבים יחד את הקינואה, הירקות הצלויים, הבצל הירוק ומיץ הליים ומתקנים תיבול.


יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

שמרים וקינמון #2 - עם תפוחים

זה מתחיל מתפוחים.



קניתי הרבה תפוחים, ולא רק מתוך פנטזיה על כך שהילדים יכרסמו אותם בהנאה במקום לבקש שוקולד ויהפכו אותי לאמא עם מצפון שקט יותר.
קניתי כי התכוונתי לאפות איתם משהו.


נדיר שאני אופה עם תפוחים.
אמנם זכורה לי מהילדות אהבה עזה לעוגה בחושה מנוקדת קוביות תפוחים פריכות שאמי אפתה תקופה מסוימת, אבל מעבר לכך לא היה בינינו רומן עז.
מצד שני - לאשה תמיד מותר לשנות את דעתה.


עוגת שמרים תפוחית וקינמונית - כזו שעושה קולות של שלכת וערבים קרירים.


הגרסה הזו מבוססת על המתכון של לינדה לומלינו המדהימה (אם היתה מילה גדולה יותר ממדהימה, הייתי משתמשת בה) מהבלוג call me cupcake.
גיליתי אותה לפני קרוב לשנתיים ומאז (ולמרות שאני לא נוטה לקשט קינוחים בפרחים) היא דמות משמעותית על לוחות ההשראה שלי.

כמו בכל עוגת שמרים נתחיל בבצק - המתכון המקורי מובא כאן בשינויים שלי.
זה בצק של לחמניות קינמון שבדיות, שהן כל כך מושלמות שאפילו הכריזו שם על יום לאומי לכבודן. אני ממש בעד סדרי עדיפויות מדיניים שמקדמים ימים לאומיים לציון מאכלים.

מצרכים לבצק:
150 גר׳ חמאה רכה
90 גר׳ סוכר
1/2 כפית מלח
קליפה מגוררת מליים אחד (או לימון)
1/2 כפית קינמון טחון
1/2 כפית ג׳ינג׳ר טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
500 מ״ל חלב
50 גר׳ שמרים טריים (או 14 גר׳ שמרים יבשים)
840 גר׳ קמח

מערבבים יחד את החמאה, הסוכר, המלח, קליפת הלימון והתבלינים עד לתערובת קרמית וחלקה.

מחממים את החלב בסיר עד לכמעט רתיחה ומסירים מהאש. מניחים להצטנן מעט ומפזרים מעל את השמרים להמסה.

אחרי שהשמרים נמסו, מוסיפים את החלב לתערובת החמאה.

מוסיפים בהדרגה את הקמח, עד שמתקבל בצק רך וחלק.

מניחים להתפחה במקום חמים, כשעה, עד שמכפיל את נפחו.



עכשיו התפוחים:

6 תפוחים ירוקים מסוג גרני סמיט, קלופים וחתוכים לפיסות דקות.
1/4 כפית קינמון
מיץ מחצי ליים
(אפשר לוותר אם אין לכם, אבל כדאי להינות מעונת הליים שהיא ממש ממש עכשיו).

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מערבבים את התפוחים עם מיץ הליים והקינמון, מפזרים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים כחצי שעה - עד שמתרככים.



 מכינים את המלית:

175 גר׳ חמאה רכה
90 גר׳ סוכר
2 כפיות קינמון

100 גר׳ שקדים טחונים

מערבבים יחד את החמאה, הסוכר והקינמון לתערובת אחידה.


ועכשיו ההסברים -
הבטחתי המשך לעניין קיפולי השמרים, אז זה אחד שווה במיוחד ודורש קצת יותר התעסקות:

מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים.

מרדדים את החלק הראשון למלבן בעובי של כ-2 מ״מ.

בעזרת מברשת, מורחים שכבה אחידה של תערובת החמאה והקינמון.

מפזרים מעליה פרוסות תפוחים ושליש מהשקדים הטחונים.

עכשיו מקפלים כמו מכתב שהייתם מכניסים למעטפה - קודם את השליש העליון ומעליו את השליש התחתון.

את המלבן החדש שנוצר חותכים בעזרת סכין חדה לרצועות ברוחב של כ-3-4 ס״מ (א.).



כל רצועה כזו חותכים באמצע כמעט עד הקצה (ב.).

את שני השרוולים שנוצרו כורכים אחד סביב השני (זה קצת טריקי כשיש תפוחים בפנים, אבל שווה את הזמן שמשקיעים בזה) כמו בורג (ג.).

את הבורג סוגרים לקשר קטן וחמוד (ד.).

זהו. לא נורא, נכון?

מניחים את הלחמניות החמודות ודוברות השבדית שלכם על תבנית מרופדת בנייר אפיה, ונותנים להן לתפוח עוד 30 דקות.




מורחים בביצה טרופה ואופים בחום בינוני כ-20 דק׳, עד שהן שחומות ממש.


למרות שהן שבדיות, אני די משוכנעת בנכונות שלהן להתארח אצלכם בראש השנה. השבדים, אחרי הכל, הם אנשים די נוחים.

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

פאי שזיפים של סוף הקיץ

בקרים שמצטננים נוטעים בי אופטימיות זהירה.
כזו שמאפשרת לי לדמיין שיגיע היום בו הסוודרים ירדו קומה בארון ואוכל להתהדר שוב בצעיפים (שזה האקססורי היחיד שלא בא לי להעיף אחרי 10 דקות).
קול המציאות שיושב לי על הכתף, מזכיר לי שלפנינו עוד מספר לא קטן של גלי חום סתויים, לפני שיגיע החורף המיוחל.
בינתיים, אני מתנחמת בחצבים שיד נעלמה פיזרה בכל חלקת כביש בין-עירוני פנויה.
חבל שאי אפשר לצלם תוך כדי נהיגה.

 אז כשאפרת (שאין מספיק סופרלטיבים בשביל לתאר אותה) מהבלוג ׳אז מה את עושה כל היום׳ הציעה לכל דורש פאי שזיפים גלמוד, החלטתי שאני מארגנת לעצמי אחד פרטי ומכפילה ב-2 את כמות פאיי (זו מילה?) השזיפים שהיקום יהנה מהם.



פה תמצאו את המתכון של אמא של אפרת 
את השזיפים שלי השריתי במיץ מליים אחד וכף סוכר למשך כחצי שעה לפני שסודרו בשורות על תחתית הבצק.



ובגלל שהפרפקציוניסטית שבי לא חיה טוב עם דוגמת הרשת שיצאה לי, הפאי שלי זכה לשדרוג קטן (שבעצם נועד להסתיר פוטנציאל לאסון גרפי).

 קרמבל שקדים וקינמון
50 גר׳ חמאה רכה
1/2 כוס קמח
1/2 כוס שקדים טחונים
1/4 כוס סוכר
1/2 כפית קינמון טחון

מפוררים בידיים את כל המרכיבים למרקם פירורי ומפזרים מעל הפאי לפני האפיה.