יום שלישי, 24 בינואר 2017

איפה הייתי ומה עשיתי בבולגריה

יש שלב בחיים שבו את מבינה, שאת המתנות הכי שוות, רק את תתני לעצמך.
כן, אפשר לרמוז לקהל, אפשר לחכות שישאלו אותך (ואז תהיי נבוכה מכדי לענות) ואפשר פשוט לדבוק בגישת ״אם אין אני לי, מי לי״ ולדאוג לעצמך.

באפרת לוזנוב ובבלוג הקסום שלה, my lovely mess, התאהבתי עוד לפני שידעתי שאני עומדת להפוך לצלמת בעצמי. טוב, אם נהיה כנות, קצת שנאתי אותה בהתחלה. בעיקר כי גידול ילדים קטנטנים נראה אצלה כל כך נינוח, מושקע וכמובן - פוטוגני.

אחרי שסלחתי לה על כישרונה הרב, כמעט למדתי אצלה לצלם ובסוף הדברים התגלגלו אחרת, ואני המשכתי לעקוב מרחוק אחרי כל מעלליה. מבטיחה לעצמי שיום אחד ניפגש.
מי ידעה שזה עומד לקרות בתוך ערימת השלג הענקית, ששמה בולגריה?

הדנובה הקפואה
כשאפרת הודיעה שממשמשת ובאה סדנה לצלמות, לדעתי הייתי הנרשמת הראשונה. קחי אותי אפרת שכזה. קופצת על ההזדמנות לנטוש לרגע מאחור את השטף של החיים, העבודה, החוגים של הילדים והכביסה ולהיות רגע, לכמה ימים, רק אני.

פורטרט עצמי בסטודיו של בויאן

איפה היינו? בוידין, עיירת מגוריה של אפרת. מרחק 4 שעות נסיעה מושלגת מסופיה. שם היא הקימה לעצמה אי קסום של רצפות עץ ואנתרופולוג׳י מאחורי דלת אדומה. 6 צלמות ועירית בירן אחת על קסמי האוכל, לשני ימים ושלושה לילות, של צילום ואכילה אינטסיביים.

אני יכולה לכתוב פוסט שלם ומשתפך, על הבנות המוכשרות והמרתקות, על התפאורה מסביב (בית קטן בערבות בולגריה הלא פשוטה), על האוכל שאין מספיק מילים לתאר את טעמו ויופיו (באדיבות ידיה הברוכות של עירית והמוצרים הנהדרים שסיפקו ריסטרטו), אבל המציאות, כפי שעלה בשיחותי עם אפרת לא פעם, היא מורכבת יותר וזה יופיה.

רגע של נטישת מצלמה / צילום: אפרת לוזנוב

והאמת היא, שלא לקחתי את עצמי לסדנה הזו רק כדי לצלם בלי סוף. את זה אני עושה פה, בבית.
נסעתי כדי להתבונן קצת על הצילום מהצד. למצוא מימד חדש בעשיה שלי, להבין יותר את הבחירה הזו ואת הדרך בה אני פועלת בתוכה.

מרק ערמונים, תפוחים וצ׳ילי
צולם וסוגנן יחד עם מיטל דור
כך שמצאתי את עצמי דווקא מניחה את המצלמה לא פעם, מתבוננת, מקשיבה לעצמי, מקשיבה לאחרות. בוחרת את הרגעים בהם אני מצלמת ואת הרגעים שבהם אני מתמסרת לשלג ולשקט שבחוץ, או לחריצת ניוקי.




שנאכל משהו? / צילום: אפרת לוזנוב
מה עשינו? צילמנו, ברור. אכלנו, ברור. והרבה גם טיילנו, דיברנו, דישדשנו בשלג על גדת הדנובה הקפואה, צחקנו, קצת בכינו פה ושם, התפעלנו מלולי ולולה (בשמות הבלוג הידועים שלהם) המתוקים של אפרת, התאמצנו לא להחליק על הקרח (זה שלא התרסקתי על הישבן אפילו פעם אחת זה בגדר נס) ובהינו המון בלבן הלבן הזה שנח על הכל כמו שמיכה משגעת.

אחרי יומיים וחצי עמוסים, המשכנו ארבע אמיצות, לעוד יומיים בסופיה. ופה מגיע החלק התיירותי של הפוסט:



המלצה ראשונה: ביחרו לכם מלון במרכז ממש. אנחנו לנו בלוק אחד רזה מהמדרחוב הראשי, ויטושה, וזו התגלתה כהחלטה משובחת. היות והמחירים נמוכים למדי, התפנקנו במלון המושקע יחסית - מחמם מגבות והכל.


לא הספקנו לעשות המון, בכל זאת יום וחצי כולל שלג (שגם ירד בפועל כמעט מחצית מהזמן), אבל בכל זאת שינסנו גרביים תרמיות ונסענו לשוק הנשים - Zhenski Pazar. אני משערת שכשמזג האויר ידידותי יותר, השוק הזה יותר עליז וצבעוני, אבל אנחנו מצאנו אותו יחסית דל בתנועה.

אחרי לא מעט התלבטויות (עקב מינוס לא מעט מעלות), בניצה אחת די גרועה ונסיעה עם נהג מונית רמאי (כל השאר היו חביבים למדי) יצאנו לסיור אוכל. ענבל כבירי, שהיא גם צלמת מהממת, גם אישה ספונטנית ואמיצה וגם אחלה שותפה לחדר מצאה לנו את ה- Balkan Bites - סיור אוכל חינמי שיוצא מדי יום לסיבוב בין כמה מהמקומות המוכרים פחות בעיר.

אלנה, המדריכה הידענית בשורטס, סיפרה לנו אנקדוטות מההיסטוריה הכללית והקולינרית של בולגריה, תוך כדי טעימות בבתי האוכל השונים.

חומוס, יוגורט מתובל וכרובית אלמוג מוחמצת ב- Bagri

טעימת קרקר עם גבינה (בולגרית כמובן) ופלפל מוחמץ ב- Lavanda
אז איפה לאכול?

Grape Central - בר יין מקסים, עם תפריט יין גדול בהחלט - מקומי וכלל אירופאי. אוכל מצוין בכיוון איטלקי, אבל מוכוון תוצרת מקומית. טיפה יקר יחסית למחירי סופיה, אבל עדיין זול מאד.

Supa Star - בר מרקים בעל שני סניפים (Supa Star 2). תמורת 10 לבה (20 שקלים), תקבלו קערת מרק ענקית, שתיה ושפע של קרוטונים.

Bagri - מסעדה שפגשנו בסיור וחזרנו אליה לארוחת ערב. מסעדת הסלואו פוד הראשונה בבולגריה, ובהתאם מתמקדת באוכל ותוצרת מקומית אבל עם טוויסט עכשווי. אנחנו חגגנו את סיום השבוע המשותף שלנו יחד בשוטים של מרק שורשים כתום, פלאפל דוחן, פולנטה צרובה עם פטריות וצלעות חזיר בבישול ארוך על לביבות פירה מטוגנות. אה, וגם טארט שוקולד עם זיתים מיובשים מעל.... זו היתה מנה קצת פחות מוצלחת.

מקיסטה (הגרסה הבלוגרית לסופגניה) ב- Mekitsa and Coffee



20 comments:

  1. שמחה שיצאת, שמחה שחזרת וזכרת לצלם לנו בדרך כמה דברים.
    המלצות על מסעדות בסופיה! רשמתי לפני. מי יודע.

    השבמחק
    תשובות
    1. כן, ממש, את ובולגריה תפגשו שוב....NOT!

      מחק
  2. איזה כיף היה לנו? אומרת ומחסלת עוד חבילת קלינקס.
    פוסט מושלם. את כותבת פשוט נפלא. ואין לי הגדרה אחרת לצילומים.
    געגועים.
    נשיקות.
    (עד הפעם הבאה)

    השבמחק
    תשובות
    1. את מושלמת! פרטנרית מהאגדות (מחממת מגבות קסומה שכמותך!).
      עד הפעם הבאה!

      מחק
  3. אוי, שאת סופר מופלאה.
    והיית עם אורית, אהובתי, אני מקנאה בשתיכן על שתיכן. ..😘
    חיבוקיישן בע"מ.😍

    השבמחק
  4. איזה כיף היה איתך!! כתבת וצילמת את זה כל כך טוב. את לגמרי אחת המתנות מהסדנא הזו

    השבמחק
  5. פוסט מקסים! הידד ליפות ולאמיצות שלא ויתרו ולקחו עוד שלוק גם מסופיה!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אורה הקסומה. כמה חסרת לנו שם!

      מחק
  6. מקסים, מלא שמחה ואהבה. אשמח להתעדכן מתי תהיה סדנת צילום נוספת, ולהצטרף.

    השבמחק
    תשובות
    1. מוזמנת לעקוב אחרי אפרת והבלוג המהמם שלה - יש קישור למעלה. כל הפרטים יהיו שם.

      מחק
  7. איזה יופי!!! הכי כיף מתנות שאת נותנת לעצמך. בקרוב אצלי הסדנא המהממת של אפרת

    השבמחק
    תשובות
    1. נכון? לקח לי לא מעט שנים להבין את זה.
      ואיזה כיף לך!

      מחק
  8. טל יקרה את פשוט מוכשרת ומיוחדת כל כך, הצילומים נפלאים ונאים והכתיבה נהדרת ממש. רויטל

    השבמחק
  9. תמונות יפות ואוכל מעורר תיאבון.
    גם אצלי את מתנות היומולדת (והמתנות בכלל) הכי שוות קניתי לעצמי, לעתים רחוקות, אבל זה רק בגלל שכאדם לא צרכני ודי חסכן בעליל, כשאני כבר מוציאה על משהו שממש רציתי זה בסגנון של קפיצה לקוטב הצפוני... מזל שזה קורה רק אחת לעשור.

    השבמחק