שוב פעם הקיץ הזה.
יש משהו בחום המכביד והמיוזע שמעיר בכל פעם גלים עכורים.
והבלוג משתתק לי קצת.
כי קשה לעלוץ במטבח כשבחוץ משתוללות הרוחות הרעות.
לא להכין ולא לכתוב.
והתבוננתי בבצק והוא התבונן בי.
פטאייר הוא לא רצה להיות.
אז התעטפנו יחד בגבינות, וקשרנו קשרים של לחמניות קינמון ומה שיצא יצא.
פשרה טריטוריאלית שכזו.
בצק שרצה להיות פטאייר
(לדי הרבה לחמניות)1 ק״ג קמח
1 כפית סוכר
1 כף שטוחה שמרים יבשים
100 גר׳ חמאה רכה
600 מ״ל מים פושרים
1 כפית מלח
למילוי:
500 גר׳ גבינות מגורדות
רצוי עזות טעם יחסית כמו קשקבל, פרמג׳ן, פקורינו וכו׳
אפשר פשוט לאסוף את כל הזנבות מהמקרר
1 ביצה טרופה
מערבבים יחד את חומרי הבצק היבשים מלבד המלח. מוסיפים בהדרגה את המים והחמאה ולשים מס׳ דקות. מוסיפים את המלח ולשים יחד עוד כ-10 דקות.
מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים לבצק לתפוח לפחות שעה - עד שמכפיל את נפחו.
מחלקים את הבצק ל-3 חלקים ומרדדים כל חלק למלבן בעובי של כ-3 מ״מ. מפזרים על הבצק את תערובת הגבינות. בשלב זה אפשר ליצור לחמניות קשר - הסבר מצולם כאן, או לגלגל ולחתוך שושנים.
מחממים תנור ל-200 מעלות.
מניחים ללחמניות לתפוח תפיחה נוספת של כ-20-30 דקות, עד שהתנור מתחמם.
מברישים את הלחמניות בביצה טרופה ואופים כ-25 דק׳ או עד שהלחמניות זהובות היטב.
למתנחמים - הן טעימות גם עם ריבה.
אני יודעת שלפעמים הפוסטים שנראים לי עטופי כבדות, נקראים אחרת. קליל יותר. אולי זה טוב. לרוב זה טוב.
מי שקורא בין השורות יודע איך אני מרגישה עכשיו באמת.
יודע שאני מנסה להתנחם בלחמניות.
