יום שלישי, 6 בינואר 2015

מאפה ביצים קליל

להתחייב זה לא דבר פשוט.
לעשות בחירה אחת ולהיצמד אליה לאורך זמן או להחליט ללכת בדרך אחת ולא באחרת.

האם באמת המשקפיים האלו, הן יהיו מרכז הפנים שלי בשנתיים-שלוש הקרובות? האם כאן אני רוצה לגור? השולחן הזה? אנחנו סבבה ביחד? יוגורט לארוחת בוקר? המקצוע שלמדתי בגיל עשרים וקצת?
ואם ביום שני לא בא לי?


אותו דבר עם מתכונים - אני אוהבת את אלו שמתגמשים איתי. שמאפשרים לגוון, להחליף, לשנות דיעה.
לא תמיד חייבים להתחייב.

אז מה קורה כשאופים ביצים? דברים נפלאים וארוחות בוקר מענגות. או בראנץ׳ אם אתם רוצים לאכול קצת יותר מאוחר ובסטייל.
הכיף ב(אי) המתכון הזה הוא שהוא לגמרי פתוח לדיעות משתנות.
מה שטעים לכם, מה שיש במקרר או פינוקים שרכשתם במעדניה המקומית (אם לעומתי, הפריפריאלית, יש לכם אחת כזו בהישג יד) - העיקר שתפתחו על כל העסק ביצה.

ומה עושים?

מחממים תנור ל-180 מעלות.

בכלים אישיים חסיני חום מערבבים דברים שאוהבים: למשל תרד טורקי טרי מהשדה, שמנת לבישול ועגבניות שרי. מעליהם פותחים ביצה, מפזרים פרמזן מגורר ופטרוזיליה קצוצה ומתבלים במלח גס ופלפל שחור טחון טרי.

אופים יחדיו 10 דק׳ עד שהכל רותח ומבעבע.
לא נותנים לעסק להצטנן יותר מדי ואוכלים.
בכפית.


יום חמישי, 25 בדצמבר 2014

עוגיות גרעינים, שוקולד צ׳יפס ומלח גס

כשקוראים בלוגים של אחרים נדמה שההשראה תמיד שם, שהזמן הוא אינסופי ושהכל יוצא טעים, מעוצב ופוטוגני.
אז אני כאן כדי לספר שזה נכון.



טוב, לא.
כי ברוב הזמנים וברוב המקומות, גם חייה של בלוגרית הם רגילים למדי. 
המטבח די מבולגן, הכביסה ממשיכה לרדוף אחרי הזנב של עצמה (וגם הכלבלבה שהצטרפה למשפחה זה מכבר והוציאה הכל מאיזון לרגע) והעבודה - זו שמפרנסת גם את הגוף ולא רק את הנשמה, פשוט נמצאת שם גם בימים שהם לא מסוג #ilovemyjob, תרועות וצלצולים.


ואז כל מה שמתחשק זה רק דברים מוכרים. נעימים. שקטים.


כאלה שמלקטים ומארגנים את המחשבות הפנימיות.
כאלה שמרגיעים תאוות פחמימות קלה של חורף.

 אז הפעם מתכון כזה רגיל רגיל. של אנשים רגילים ושל בית. של קופסת עוגיות מנחמת שמונחת במטבח, עבור אלו שנודדים אליו מדי פעם ועבור אלו שנמצאים בו רוב הזמן.

 אבל עם פיתול קטן.
כי בכל זאת צריך שיהיה מעניין וכדי שתהיה לכם סיבה לבוא.

 עוגיות גרעינים, שוקולד צ׳יפס ומלח גס (כ-45 עוגיות)

1 חב׳ חמאה רכה (200 גר׳)
3/4 כוס סוכר לבן
3/4 כוס סוכר דמררה, או חום
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל
1/4 2 כוסות קמח
1 כפית סודה לשתיה
1 כפית מלח גס
1/2 כוס גרעיני חמניה
1/2 כוס גרעיני דלעת
1 כוס שוקולד צ׳יפס (רצוי 60% מוצקי קקאו)

מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס.

בעזרת מיקסר עם וו בלון, במהירות גבוהה, מקציפים את החמאה והסוכר עד שהתערובת תפוחה ואוורירית. מוסיפים את הביצים ותמצית הוניל וממשיכים להקציף.

מנמיכים את המהירות של המיקסר ומוסיפים את שאר החומרים לפי הסדר.

על תבנית מרופדת בנייר אפיה, מסדרים בעזרת שתי כפות כדורים חסרי צורה בגודל של כאגוז מלך.

חשוב להקפיד לרווח בין העוגיות, כי הן מתפשטות באפיה.

אופים כ-10 דקות, עד לגוון זהוב עדין - בזמן אפיית העוגיות האלו אני לא מתרחקת מהתנור, כי אם הן נאפות יותר מדי הן הופכות יבשות ומרירות.


יום ראשון, 14 בדצמבר 2014

רצונות של תנינה ולביבות הולנדיות

English translation of the recipe at the end of the post

״מה הענין הזה שתמיד אני מקסמת מה שצריך, מה שאחרים רוצים, ואף פעם לא מה שאני באמת רוצה. אבל מה הוא הדבר הזה שאני באמת רוצה״ תנינה לא ידעה. ״הכל יודעים בדיוק מה הם רוצים, חוץ ממני, אז אין לי ברירה אלא לקסום את עצמי בדמות מישהו אחר, וללמוד איך לרצות״.









התלמידה הצעירה ואני (וגם אבא שלה) חוקרות לאחרונה את ״מי יציל את תנינה״ המופלא של נורית זרחי.
אולי יותר נכון להגיד שאני חוקרת, באדיבותה או בערבים שהיא מאפשרת לי להקריא ספר שכריכתו אינה ורודה, נסיכתית ומנוצנצת.
צרורות של תובנות מבריקות מקופלים בין דפי הספר הזה.




בעיקר לאימהות, שבין עבודה, לילדים, לתכנוני חנוכה ומהלכי קריירה מתוחכמים (נגיד), מהרהרות במהות הזו של החיים וברצונות הפרטיים שלהן. זה מפתיע לגלות אותן נוחתות על ראשך (במנפלה שכזו בשפת תנינה) בזמן ההקראה המפוהקת של לפני השינה.






״למה לי להתעקש על זה. האם אני באמת רוצה להיות מלך? לא ולא, איני רוצה לרשת את כסא המלוכה של יפו. זה היה רצון של מישהו אחר ואני סתם נכנסתי בו. הנה, זה מה שקורה כשלא יודעים מה רוצים. עוד הייתי יכולה למות בגלל משהו שאני בכלל לא רוצה״.






לאחרונה אני ממש משתדלת לזוז מהמקום הזה ולמצוא את הרצונות האמיתיים שלי. אין באמת סיבה למות (מטאפורית בלבד ובאופן תניני לחלוטין) בגלל משהו שלא באמת רוצים.



״למה באת?״ לחשו הרצונות.
״מפני שרציתי לדעת איך רוצים״, אמרה תנינה.
״אוה״, הרצונות התחילו לרצות עד שהניעו בגופם את כל הנדנדות, הערסלים והספסלים נגד עיני תנינה. ״זה כל כך פשוט״, אמרו לה, ״את צריכה לקרוא לנו ואנחנו כבר באים. אין פה שום מקום לבלבול״.
״כן״, אמרה תנינה, ״ זה מה שאתם חושבים, אבל מהצד שלנו, מלמטה, הכל נראה אחרת״.


אז פה, בבלוג הזה, אני עושה את מה שאני הכי רוצה. ופה, יחד עם חג האור שתיכף מנפיל את עצמו עלינו, אני רוצה להגיד קצת תודה - קודם במילים ואחר כך במתכון.
תודה לכל מי שמלווה ומעודד אותי בשנה וחצי האחרונות. לכל מי שתמך, החמיא, עשה לייק, נרשם לבלוג (מומלץ בחום), סיפר לחבריו וגרם לי להרגיש שזה כדאי כל הסיפור הזה.
תודה עיקרית יחידה ומיוחדת לאיש שאני חולקת איתו את חיי על כך שהוא עוגן, מפרש ורוח בהזמנה אישית.

באמת מלמטה זה נראה אחרת, אבל כשמזמינים את הרצון הנכון, יש משהו שהופך, לפחות חלק מהזמן, לקצת יותר פשוט.

לביבות הולנדיות
אלו לביבות חנוכה של ילדותי, של הבית.
את אלו המגורדות מתפוחי אדמה הכינו הסבתות שלי - כל אחת וגרסתה ותמיד עם רסק תפוחים.
אבל בבית, אמא שלי טיגנה את אלו כי הן עדינות וטעימות ובעיקר מאד מהירות הכנה.
ערב לביבות כזה היה ברשימת הרצונות שלי ושל אחי רוב ימות השנה. לפעמים זכינו לכזה סתם כך באמצע שבוע רגיל לחלוטין, אבל בחנוכה הוא היה מובטח.

מרכיבים:
250 גר׳ קמח תופח
1 ביצה גדולה
200 מ״ל חלב
1 גביע אשל
2 כפות סוכר
1/2 כפית תמצית וניל
מעט מלח

חמאה לשימון המחבת
אבקת סוכר לפידור

מערבבים יחד את כל החומרים בקערה.

מחממים מחבת שטוחה ומשמנים במעט חמאה.

בעזרת כף, סודרים על המחבת עיגולים קטנים ודקים ומטגנים עד שזהובים משני הצדדים.

מפדרים באבקת סוכר ומגישים חם.



עכשיו כל מה שנותר לי הוא ללמוד לקפוץ ראש לתוך רצון. יש לי הרגשה שזוהי יכולת שיש לתנינה.

-------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
Poffertjes - Dutch pancakes

These are my home childhood Hanukkah latkes.
Both of my grandmas made the potato ones, each her version and always with apple sauce.
But at home, my mother made these because they are light, tasty, and easy to make.
Such a pancake evening was on my brothers' and mine wish list all year. Sometimes we had them on completely normal weekdays, but on Hanukkah it was certain.

Ingredients:
250 grams self-raising flour
1 large egg
200ml milk
1 cup yogurt
2 tablespoons sugar
1/2 teaspoon vanilla extract
Pinch of salt

Butter for greasing the pan
Powdered sugar for serving

Mix all of the ingredients in a bowl.

Heat a flat pan and grease with a little butter.

Using a spoon, spread small circles on the pan  and fry until golden on both sides.

Sprinkle with powdered sugar and serve hot.

יום חמישי, 27 בנובמבר 2014

לחמניות החלב הכי רכות בעולם

לא יודעת למה חשבתי דוקא על לחמניות חלב פתאום, אבל זה מה שהתחשק לי.
יש להן שם שמתגלגל על הלשון יחד עם הבטחות לעננים אווריריים של אושר.

 אין לי הרבה מילים בשבילן, כי הן מהדברים שלא זקוקים למילים.

רק לאנחות שקטות, בזמן שנוגסים מהן מול החלון המכוסה בטיפות מים.
עננים רכים, אני אומרת לכם.

המתכון מאד דומה לחלה אבל הוא אסייתי במקורו, ויש בו טריק קטן שעושה את כל ההבדל. קמח ומים שמתבשלים יחד בסיר לרביכה סמיכה, רגע לפני שהכל מתחיל.


מתחילים?

לסטרטר (סוג של):
1/3 כוס קמח
1 כוס מים

מבשלים יחד תוך כדי ערבוב על אש בינונית, עד שהתערובת מסמיכה (מרקם מיונזי פלוס).
מניחים בצד להצטנן מעט.


לבצק:
5 כוסות קמח
1/3 כוס סוכר
4 כפיות שמרים יבשים
2 ביצים
1 כוס חלב
80 גר׳ חמאה רכה
1 כפית מלח

מערבבים בקערת מיקסר את כל החומרים היבשים מלבד המלח (קמח, סוכר, שמרים).

יוצרים גומה במרכז ומוסיפים את החומרים הרטובים: ביצים, חלב, חמאה והסטרטר.

בעזרת וו הלישה, מעבדים את הבצק כ-5 דקות ואז מוסיפים את המלח. ממשיכים ללוש את הבצק עוד כ-10 דקות.

הוא יהיה מאד דביק, אל תתפתו להוסיף קמח.

מכסים את הקערה בניילון נצמד ומעמידים במקום חמים לתפיחה ראשונה של כשעתיים או עד שהבצק מכפיל את נפחו.


אחרי התפיחה הראשונה, נותנים לבצק מכה הגונה להוצאת כל האוויר, מכדררים אותו קצת ומניחים אותו לתפיחה שניה של כשעה.

בתום התפיחה השניה, על משטח מקומח, מחלקים את הבצק לכדורים בגודל אגרוף (לבעלי הידיים הגדולות, לכו על אגרופים קטנים יחסית).

פותחים כל כדור בצק למלבן קטן ומגלגלים אותו כמו שבלול - זו הלחמניה שלכם.

מסדרים את הלחמניות בצורה מרווחת בתוך תבנית משומנת לפי בחירתכם, או חופשיות לעצמן על תבנית מרופדת בנייר אפיה.

מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס, ובינתיים מכסים את הלחמניות במגבת ומניחים להן לתפוח עוד קצת.


כשהתנור חם, מברישים את הלחמניות התפוחות בביצה טרופה מעורבבת במעט מים. ואופים כחצי שעה, עד שהן זהובות ויפות (פרק הזמן עלול להשתנות בהתאם למבנה האפיה שבחרתם, אז כדאי להשגיח).

אל תבואו אלי בטענות בעניין צריכת הגלוטן שלכם בסוף השבוע הזה.
אם החלטתם לאפות אותן, אתם אבודים.

(והתבנית המלבנית המושלמת היא כמובן של ליאור מסטודיו 1220)

יום שני, 17 בנובמבר 2014

שבלול כרישה ובצל ירוק

דברים שרואים מרחוק.
מטרות שמסמנים וצועדים לקראתן ללא הפסקה.








אני מבטיחה לעצמי להיות מהאנשים האלו.
שפשוט צועדים בדרך שלהם. עושים את הדבר שלהם.
אנשים כאלה מרגשים אותי.






על הכלים של ליאור מסטודיו 1220 מעלות (תדמיינו עיגול קטן מצד ימין למעלה שלא הצלחתי לגרום למקלדת שלי לייצר), שמתי עין לפני זמן מה. תמונות שלהם הופיעו פה ושם בצבעוניות מרגשת ולכדו את תשומת ליבי, אבל כשביקרתי בסטודיו שלה, דווקא אלה הלבנים והאפורים, השקטים, הלא סימטריים, רצו לבוא איתי הביתה.
לא מפתיע.





וגם המתכון הזה היה על הרדאר שלי כבר לא מעט זמן.
טוב, ברור שנולד ממנו משהו קצת אחר אבל ההשראה היתה שם.
מאז ש-Molly Yeh מהבלוג הנהדר My Name is Yeh, פירסמה את המתכון הזה, התחשק לי לשים בצלים וצ׳ילי בתוך בצק.

במקום בצק של חלה (במתכון המקורי), לשתי בצק בורקס (וירטואוזי!) של ארז קומרובסקי.

למרות נטייתי לקחת מתכונים ואז להתחיל להזיז דברים ימינה ושמאלה, להוסיף ולהפחית ובאופן כללי לשבש עניינים, במתכון לבצק של ארז אני לא נוגעת. קדוש.
הדבר היחידי ששיניתי במקרה הזה זה כמות המלח - בגלל יחס המילוי-בצק בגילגול השבלולי הזה, הבצק צריך להיות קצת יותר מלוח.

שבלול כרישה ובצל ירוק

לבצק:
1 ק״ג קמח לבן
3 כפות וודקה
1 כף חומץ לבן
1 ביצה
1/2 כוס שמן חמניות
2 כוסות מים
1/2 1 כפית מלח

לשים את כל החומרים יחד עד שמתקבל בצק חלק ונותנים לו לנוח שעה וחצי בצד.

למילוי:
3 כרישות גדולות קצוצות
צרור בצל ירוק קצוץ
200 גר׳ גבינה קשה מלוחה מפוררת (אני השתמשתי בג׳יבן עיראקית שניתן למצוא בשווקים, אבל כל גבינה דומה תתאים)
1/4 כפית שבבי צ׳ילי או שאטה גרוס
מלח ופלפל
מעט שמן זית לטיגון

ביצה להברשה
גרעיני חמניה או שומשום או מה שמרגיש לכם נכון לפיזור מעל

מחממים את השמן במחבת רחבה ומאדים את הכרישה והבצל הירוק עד שהם רכים. מתבלים בצ׳ילי, מלח ופלפל ומניחים להצטנן מעט.




מחממים את התנור ל-180 מעלות ומתחילים לפתוח את הבצק:
את הבצק הזה פותחים על שמן - מחלקים אותו ל3-4 חלקים שווים ומרדדים על משטח משומן למלבן ארוך ודקיק ככל יכולתכם. לא נורא אם נקרע קצת.
מפזרים על המלבן פס ממילוי הבצלים ומוסיפים את הגבינה המגוררת.
מגלגלים את המלבן לרוחבו לנחש דק וארוך וכורכים אותו לשבלול בתוך תבנית עגולה.
חוזרים על הפעולה עד שממלאים את התבנית.
מברישים בביצה טרופה ומפזרים גרעיני חמניה ממעל.
אופים כ-30 דקות, עד שהמאפה שחום וריחני.


מהשאריות אפשר להכין שבלולים קטנים.
והתוצאה? משהו בין ג׳חנון לבורקס. פריך מבחוץ, רך מבפנים עם עוקץ של בצל וצ׳ילי. 
טעים.
מומלץ במיוחד ליד סלט פריך של עלי תרד טריים, גרגרי רימון ופלחי לימון.
את הכלים היפייפיים של 1220 תוכלו למצוא בסטודיו כמובן וכדאי במיוחד לבוא ולחפש אותה ביריד החלומות של נתנאלה - ממש אוטוטו.