מזל. דגים.

זה עומד להיות פוסט ארוך.
ראו הוזהרתם.
האמת שאחרי שהגעתי כמעט לסוף כתיבתו, הבנתי שיש פה הרבה יותר מפוסט צנוע בבלוג טרי יחסית. נולדה לנו כאן ממש כתבת מגזין.
תהנו!

זה מה שקורה כששף מוכשר נכנס אליך הביתה ובאמתחתו רשת דייגים עמוסה.
זוכרים את נעם דקרס מביסל׳ה? הבטחתי שהוא יחזור.

האמת היא שכל ההתרחשות הזו התקיימה לפני אי אלו שבועות, בתקופה סוערת יותר וקולינרית פחות. אז ארזנו את הדגים שלנו ואיפסנו אותם עד יבואו ימים שקטים יותר.
שישארו.
אנחנו מוציאים את הדגים.

האמת היא שהייתי מוכנה לאכול אותם ככה. חתיכים שכאלה. 

אבל נעם רצה להשקיע. 

אז ארגנו לו את הסו-שפית הכי מבטיחה באיזור ושלחנו אותו למטבח.

 רגע של תיאום ציפיות: 

יהיו כאן כמה מתכונים הפעם; פתיחים, מנה עיקרית אחת והקינוחים שבאו אחר כך.

כולם עם דגים - כי טונה זה אחלה קינוח.

שמחה להזמין אתכם לחגיגת הטעמים הצבעונית שהיתה כאן.

כבר בא לי שוב.

פרוסות סלמון טרי עם ענבים, דלעת טריה ויוגורט

חומרים

200 גר' סלמון טרי מאד, נקי מעור ואדרות וחתוך לסשימי עבה

חופן של ענבים ירוקים קשים ולא מתוקים מידי

חופן עלי נענע גדולים וטריים מאד

כמה רצועות דלעת טריה שחותכים בעזרת קולפן ירקות

צ'ילי קטן, לא משנה איזה צבע או זן

פילטים מלימון אחד, קרועים לחתיכות ונקיים מגרעינים

גביע יוגורט צאן עם אחוז שומן גבוה וחמיצות גבוהה

שן שום קטנה קלופה

חופן עלי שמיר טריים ועדינים

שמן זית עדין ומעולה

מלח ים גס

הכנה

חוצים את הענבים לאורכם. אם יש גרעינים, מוציאים אותם בעדינות. 

חותכים את עלי הנענע לרצועות דקיקות עם סכין חד מאד. 

חותכים את הצ'ילי לטבעות דקיקות.

ליוגורט – 

קוצצים את השמיר דק דק וגם את שן השום. מעבירים לכלי ערבוב ומוסיפים את היוגורט. מוסיפים 2-4 כפות שמן זית ומלח לפי הטעם ומערבבים היטב.

על צלחת הגשה – 

מפזרים בערבוביה את הענבים, הדלעת, הצ'ילי ונתחי הדג. 

מנקדים ביוגורט, מפזרים את נתחי הלימון ואת רצועות הנענע ומפזרים מעט מלח על הכל.

והמנה התואמת:

נתחי סלמון טרי עם עגבניות ירוקות וזוטה לבנה

חומרים

200 גר' סלמון טרי מאד, נקי מעור ואדרות וחתוך לסשימי עבה

חופן גדול של עגבניות שרי ירוקות או עגבניית שטח בינונית ירוקה

חופן קטן של עלים טריים מזוטה לבנה

חומץ בלסמי הכי טוב שאפשר למצוא

שמן זית מעולה ועדין

מלח ים גס

פלפל שחור גרוס טרי ישר מהמגרסה

הכנה

חוצים את עגבניות השרי לרוחבן. אם יש עגבניה גדולה במקום – חותכים לנתחים גסים

מניחים את העגבניות על צלחת ומפזרים את נתחי הסלמון. 

מזלפים בנדיבות שמן זית מעל. מטפטפים על שמן הזית חומץ בלסמי. מפזרים את עלי הזוטה הלבנה ובוזקים מלח לפי הטעם.

הכל בסדר?
ממשיכים לעיקרית.
למה עיקרית? כי זו המנה היחידה שזכתה לפגוש חום תנור וגם כי הילדים העלימו אותה, 30 שניות אחרי שהיא פגשה את השולחן.

דניס בגריל עם ירקות קיץ וטימין (קורנית למדקדקים)

חומרים

4 יחידות של פילה דניס טרי מאד וללא אידרות

לימון אחד צהוב צהוב

עלים מכמה גבעולי טימין

עגבניות שרי על האשכול, 2-3 אשכולות יספיקו

צ'ילי טרי, הכמות והזן תלויים בכם

4-8 חצילונים או חציל אחד בינוני ונטול גרעינים

שמן זית מעולה

מלח ים

פלפל שחור – אם רוצים

הכנה

מחממים את התנור במצב גריל לכ-200 מעלות.

פורסים את הלימון לפרוסות בעובי כחצי ס"מ. 

חוצים את החצילונים לאורכם. 

מנקבים את הצ'ילי בעזרת סכין חדה. 

על תבנית עם נייר אפיה – מזלפים שמן זית, 5 כפות נדיבות, נניח. מניחים את כל הירקות על התבנית ומערבבים עם שמן הזית. עם הידיים הטבולות בשמן – מורחים את נתחי הדג בשמן זית ומניחים על התבנית כשהעור כלפי מעלה.

מפזרים מלח וטימין ואם רוצים גם פלפל שחור ומכניסים לתנור. מציבים את התבנית במסילה הגבוהה ביותר.

צולים בתנור כשבע דקות ומוציאים. 

יש לכם מקום לקינוחים?

 בזה יש מרכיב סודי שנעם גילה בגינת הירק העירונית והקסומה שלו. אבל יש גם תחליף לאלו מאיתנו שמגדלים עשבי תיבול שפויים.

טונה אדומה עם טימין משוגע ופרחי זעתר

חומרים

200 גרם טונה אדומה טריה מהאיכות הטובה ביותר, חתוכה לסשימי עבה

2-3 גבעולי זעתר טרי עם הפרחים

שערות מטימין שמגדל שערות. אם לא – עלי טימין משני גבעולים

שמן זית עדין

מלח ים

הכנה

בעצם אין הכנה. 

מניחים את נתחי הטונה על צלחת. 

מפזרים מעל מעט עלי זעתר טריים ופרחי זעתר טריים. אם יש שערות טימין – יוצרים כדור קטן ומניחים על הצלחת.

מטפטפים מעט שמן זית ומפזרים מעט מלח ים, זה הכל.

ועוד אחד:

טונה אדומה עם קוויאר חציל וסלרי טרי

חומרים

200 גר' טונה אדומה טרייה מהאיכות הטובה ביותר, חתוכה לסשימי עבה

2-3 גבעולי סלרי אמריקאי, טריים מאד ועם עלים רכים, רצוי כמה שיותר ממרכז הסלרי

חציל אחד בינוני וטרי מאד

צ'ילי טרי, איזה שרוצים

פילטים מלימון אחד, קרועים וללא הגרעינים

שמן זית עדין

מלח ים גס

פלפל שחור

שן שום קטנה מרוסקת

הכנה

קולים את החציל איך שרוצים ומוציאים את הבשר של החציל מהקליפה. קוצצים דק את בשר החציל ומתבלים בשמן זית, מלח, פלפל שחור ושום לפי הטעם ומערבבים היטב.

מפרידים את העלים מגבעולי הסלרי. את העלים חותכים לרצועות דקיקות ואת הגבעולים לטבעות דקיקות. 

גם את הצ'ילי חותכים לטבעות דקיקות.

מניחים את הטונה על צלחת, מניחים לידה את קוויאר החציל בכמה ערימות. מפזרים את טבעות הסלרי ואת טבעות הצ'ילי.

מתבלים בשמן זית, מלח ים גס ופלפל שחור ולאחר מכן מפזרים את רצועות עלי הסלרי ואת נתחי הלימון.

ואחרון חביב ממש, רענן ומפתיע:

טרטר טונה על אבטיח

חומרים

100 גר' טונה אדומה הכי טובה שיש

פלח אבטיח קטן

חופן עלי נענע גדולים

2 גבעולי בצל ירוק חתוכים לטבעות דקות

כפית אחת של רוטב סויה

מעט מלח ים

שמן זית עדין

הכנה

חותכים את האבטיח ומוציאים ממנו מלבן אדום בגובה ס"מ, רוחב שלושה ס"מ ואורך 10 ס"מ. לא צריך סרגל, אפשר לפי העין.

את הטונה חותכים לקוביות קטנות ומניחים בקערה. מוסיפים את הבצל הירוק, הסויה, כף שמן זית וקורט מלח ים. אפשר להוסיף גם חצי כפית של ג'ינג'ר כבוש קצוץ. מערבבים היטב ומניחים בצורה מסודרת על מלבן האבטיח.

את עלי הנענע חותכים לרצועות דקיקות. מטפטפים מעט שמן זית על טרטר הטונה ומפזרים מעט מלח ים. מפזרים את רצועות הנענע.

אם הגעתם עד פה, אתם כנראה גיבורי על, או שאתם מתרגשים מאוכל כמוני. 

מצד אחד אלו נשמעים מתכונים למיטיבי לכת, מצד שני איש גבוה אחד וילדה בת 6 אחת שלחו אותם אלינו מהמטבח בקצב מסחרר. 

אני מאחלת לעצמי עוד הרבה שבתות כאלו.

Tweet

חייזרי מאפינס

זה השם שהוענק להם באינסטגרם.
אני זורמת.
הם התחילו מהבניצה של מתכוניישן, אבל אני אוהבת לשנות מתכונים והתחשק לי גם פלפלים.

האמת היא, שאני לא מבשלת המון בשבועות האחרונים.
הקיץ האבוד הזה, הקטנצ׳יק שמסכל כל נסיון שלי לגשת למטבח ב״אמא בוא אלי!״ וכמויות השוקולד המריר שאני צורכת על תקן פירות, השאירו את התנור שלי כבוי רוב הזמן (וזו כבר מטאפורה שלא נכנס לפרשנויות שלה בבקשה).

אבל היתה הזדמנות, וארוחה חגיגית, שהגיעה למרפסתנו בזכות היותינו בעליו החוקיים של ממ״ד תקני. אז נולדו מאפינס חייזרים עם פלפלים, גבינה גרוזינית וזעתר.
תצטרכו גם דפי פילו.
למה? ככה.

אז מתחילים:
יוולדו פה בערך 18 חייזרים.

קודם קולים פלפלים, 6 שמנמנים.
אפשר בתנור ואפשר על הגז, העיקר שבסופו של דבר הם יהיו קלופים ונקיים מגרעינים.

אחר כך מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים את הבלילה:

4 ביצים
150 גר׳ גבינה גרוזינית מפוררת
1 מיכל שמנת לבישול 10% שומן
עלים מ-3-4 ענפי זעתר טרי
מעט אגוז מוסקט
מלח ופלפל שחור גרוס

את כל אלו מעבדים יחד במעבד מזון לבלילה חלקה יחסית.

מחלקים בין שקעים של תבנית מאפינס, כ-2 כפות לשקע.

חכו! עוד לא אופים.

עכשיו הגענו לגלילות הפילו:

1 חב׳ עלי פילו
שמן זית - בערך חצי כוס
הפלפלים הקלויים מהמערכה הראשונה
100 גר׳ גבינת קשקבל חריפה מגוררת

עלי פילו מתייבשים מהר ולכן חשוב לעבוד איתם בזריזות ולכסות בניילון או במגבת את אלו מהם שממתינים בצד.

פורסים עלה פילו על משטח העבודה ומברישים אותו, בעזרת מברשת, בשמן זית. מניחים עליו עליו נוסף ושוב מברישים בשמן זית ועליהם מניחים אחד שלישי.

מסדרים כמה פרוסות של פלפל קלוי לרוחב החלק התחתון של ריבוע הפילו שלכם, מפזרים רבע מגבינת הקשקבל ומגלגלים.

חותכים את הגליל לרוחבו לפיסות באורך כ-5 ס״מ ונועצים כל שני גלילים, בעמידה בתוך שקע מאפינס.
חוזרים על כל העסק שוב עוד 3 פעמים.

מכניסים לתנור החם ואופים כ-20 דק׳, עד שעלי הפילו זהובים ובסיס המאפינס יציב.

הם חמודים החבר׳ה האלה.
וטעימים ממש.

תיכף אוגוסט תם לו.
תיכף תעלה ילדה אחת לכתה א׳.
תיכף יבוא ספטמבר ואולי סתיו יתקרב.
תיכף יבואו ימים טובים יותר.

Tweet

שגרה (?), תרד וגבינות צאן

אני משכנעת את עצמי שצריך לשמור על שגרה מסוימת.
למרות שאני נעה על הציר שבין הרצון לשכב בתנוחה עוברית מתחת למיטה והצורך להקים בריקדה ולצעוק משהו איפהשהו (ולא מממשת אף אחד מהם), ברור לי שכוחי באסקפיזם.
כבר דיברנו על זה.

אני יכולה לספור על עשר אצבעותי, את מספר הפעמים שבהם התענגתי על רגעים במטבח, בחודש האחרון. הכל היה קצת בסיסי, מהיר, לא מפנק או מתפנק. רק לצאת ידי חובה, לענות על צורך.
אבל בא לי להחליף דיסקט. בא לי לחשוב על צלחות מלאות.
בא לי!

אז עכשיו בחיוך.
בצק פריך, בסיסי, חמאתי (מוצר בסיס ידוע), שאוהב לקבל לתוכו שלל מילויים.
כבר פגשתם גרסאות מתוקות שלו פה ו-פה.
הפעם במילוי של גבינות צאן ותרד בניחוח טימין.

לבצק:
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1 ביצה
3 כפות מים קרים

במעבד מזון עם להב מתכת מעבדים את כל החומרים מלבד המים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את המים ומעבדים עוד מעט מאד, עד שהבצק מתאחד.
עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר לפחות שעה.

על העיוורון

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים לעיגול או מלבן (תלוי בתבנית שלכם) בעובי של כ-חצי ס״מ.

מחוררים את הבצק במזלג, מניחים על נייר אפיה וממלאים את התבנית בקטניות יבשות (אני מחזיקה שקית מלאה בהן במקפיא ומחזירה לאחר השימוש) ואופים אפייה עיוורת כ-20 דק׳.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.

בינתיים מכינים את המילוי:
צרור נאה של עלי תרד - משהו כמו חצי קילו
1/2 כף שמן זית
2 מיכלים של שמנת לבישול (10-15% שומן)
1 חב׳ גבינת עיזים רכה בגליל (כמו פרומעז)
100 גר׳ גבינת פטה (אני מעדיפה כבשים) מפוררת
2 ביצים
1 שן שום קלופה
1/4 כפית עלי טימין טריים (אפשר גם יבשים)
מלח ופלפל

במחבת עם מעט שמן זית, מאדים את התרד עד שהוא מסתמרטט כראוי. מתבלים במלח ופלפל.

שוב במעבד מזון, מעבדים את כל החומרים מלבד התרד.

מסדרים את התרד על קלתית הבצק האפויה ומוזגים מעליו את בלילת השמנת והגבינות.

אופים עוד כחצי שעה, עד שהמאפה זהוב.

בסוף הצלחת תמיד נשארת ריקה.

Tweet

בלי מתכון

הבלוג, או הבלוגרית יצאה לחופשה כפויה. לא מרצון.
כי אי אפשר.
כי אין חשק.
כי גם כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הכבר לא אסקפיסטי הזה, קטעה לי אזעקה את חוט המחשבה.

אז יש פה צילומים, שקורים על הדרך ובין לבין.

בינתיים נצברים פה פוסטים משמחים יותר שנשמרים לימים טובים שיבואו.
כשיהיה לנו אוויר שוב, להיות סתם אנחנו.

אז פה אין מתכון.

Tweet

בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

תגידו תודה.
חסכתי מכם את הפוסט המורבידי / מיואש / מתיימר להיות פילוסופי שניסה להתפרסם כאן בימים האחרונים. הוא היה מלא בחוסר המנוחה שרודף אותי ואת כולם ואולי גם קצת ענייני פוסט-טראומה שכנראה אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלעדיהם, אבל החלטתי שאני לא נכנעת לו.
אני אופה עוגה.

ולא סתם עוגה, עוגה בלונדינית.
חמודה, קלילה, לא לוקחת קשה.

נכון שבדרך היתה סצינת טבח קצרה בדובדבנים, למרות שבאמת לא היו לי דיעות קדומות לגביהם, למעט העובדה שהם כבר קצת קשישים וסופם היה קרוב ממילא.
לסיים את החיים יחד עם שוקולד ובלונדיניות, זה לא בהכרח דבר רע.
לפחות לדובדבנים.

בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

100 גר׳ חמאה רכה
1 כוס סוכר חום בהיר
1 ביצה
1/2 כפית תמצית וניל

1/4 כפית מלח

1 כוס קמח
1/2 כוס דובדבנים מגולענים וחתוכים
1/4 כוס שוקולד צ׳יפס (אני בעד 60%)

מחממים תנור ל-180 מעלות

מקציפים יחד את החמאה והסוכר, עד שהתערובת בהירה, ותפוחה.

מוסיפים את הביצה ותמצית הוניל וממשיכים להקציף עוד דקה.

בעזרת כף עץ בוחשים פנימה את הקמח והמלח, עד שהתערובת אחידה.

מוסיפים את הדובדבנים והשוקולד צ׳יפס ומערבבים בעדינות (אחרת כל התערובת תהפוך ורדרדה ממיץ דובדבנים) לפיזור אחיד.

מעבירים לתבנית משומנת ומשטחים בעזרת מרית.

אופים כ-25 דקות, עד שהעוגה יציבה אך עדיין רוטטת מעט.

מניחים לעוגה להצטנן לחלוטין ואז חותכים למרובעים קטנטנים ואסקפיסטים.

בחום הזה כדאי לשמור במקרר.

ורגע אחד רציני אחרי המתכון, כי אי אפשר באמת להתעלם, בטח לא כשהתקפי חרדה מרחפים מעלי רוב היום.
אני לא יודעת אם אתם באמת ממשיכים לקרוא אותי אחרי המתכון (תזכורת לעצמי: מתכון תמיד בסוף), אני מקווה שקרוב היום שיהיה פה מקום לכולם, שנוכל לשאת שונות, שנוכל לשאת שכנות. אני מקווה שעד שיבוא היום הזה, לא נאבד את עצמינו ואת צלמינו. אני מקווה שהקולות שצורחים שנאה עכשיו מכל פינה יתנקו מאיתנו ויאפשרו לנו סוף סוף לבנות פה בית אמיתי, כזה שלא עולה באש כל שנתיים. אני מקווה להיות אופטימית.
אל תהיו מהרוב ששותק, גם אם אתם עובדים כל היום, ולומדים, ויש לכם שלושה ילדים קטנים, ואתם לא תמיד עומדים בקצב.
הצעות אופרטיביות יתקבלו בשמחה.

Tweet

סלט בורגול ועשבים

כי כל סוף שבוע צריך סלט.

במיוחד סוף שבוע כזה, אחרי הרבה רוחות סוערות ואולי בעצם תוך כדי, אני ממש צריכה סלט.
רגוע, צונן, מרענן, שונה מכל מה שמקיף כרגע, מצופף וחונק.
לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה הגיוני בכלל לכתוב ולצלם את אי הפסטורליה הזה, מתוך המקום המטורף שבו אנחנו חיים.
לפעמים אני מבינה שפשוט חייבים.

חייבים, או אני חייבת להשאיר לעצמי פינה שפויה אחת. כזו שמתרכזת ביופי ובעונג שבדברים הקטנים, שחיים בה רק רגע אחרי רגע, שלוגמים בה כוס יין צונן על המרפסת.

תקראו לי אסקפיסטית. לא אכפת לי. באמת שלא אכפת לי.

סלט בורגול ועשבים (בגדול זה טאבולה)

1 כוס בורגול בינוני, שהושרה שעה בהרבה מים, נשטף וסונן
1 עגבניה גדולה או 7-8 עגבניות שרי קצוצות דק
1 מלפפון קצוץ דק
חצי חב׳ פטרוזילה קצוצה דק
2 בצלים ירוקים קצוצים דק
חצי כוס עלי נענע, מופרדים מהגבעולים וקצוצים דק
רבע כוס שמיר (בלי הגבעולים) קצוץ דק
1/4 כוס שמן זית
מיץ מלימון שלם
מלח ופלפל לפי הטעם

פשוט מערבבים

Tweet

מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

(English translation down below)

כמו הרבה אימהות טיפוסיות, פיתחתי עם השנים מומחיות לשאריות.
בתאוריה, ביום ראשון אמור להיות צלי, ביום שני קציצות משאריות הבשר וביום שלישי הכל הופך למרק. או משהו דומה. בערך.

עומס ארועים בגזרה שלי (מגדר שב בצד רגע), בעת האחרונה, גורם לבית שלנו לתפקד חלק ניכר מהזמן על שאריות.
פנקייק משאריות יוגורט לארוחת ערב, קצת אורז מאתמול וקצת פירה מיום שישי לצהריים וזנבות של ירקות מתארגנים איכשהו לתבשיל מחמם לב. אז מה אם קיץ?

כשגיליתי את אוסף הריבות שצברתי במקרר, הבנתי שהגיע הזמן לעשות מעשה.

מיני פאי׳ס או פשטידות קטנות ומתוקות או Hand Pies בלעז, הן יופי של דבר. רגעים קטנים ומרוכזים של עונג חמוץ מתוק בתוך בצק. מצד אחד טארט מפנק, מצד שני ביס קטן ונטול יסורי מצפון.
אלה ממולאים בריבה ושוקולד צ׳יפס.
בעולם מושלם, בו הייתי פוקדת בוקר בוקר את השוק הסמוך לביתי, הם היו מתמלאים בפירות קיץ עסיסיים. אבל המקרר היום קצת ריק.

מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

לבצק:
1/2 2 כוסות קמח
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
4 כפות אבקת סוכר
1 ביצה
קמצוץ מלח
3 כפות מים קרים

במעבד מזון מעבדים את כל החומרים מלבד המים, עד שהתערובת מגיעה למרקם חולי. מוסיפים את המים ומעבדים רק עד שהבצק מתאחד. עוטפים בניילון נצמד ונותנים לו לנוח במקרר לפחות חצי שעה.

למילוי:
1/2 כוס ריבה (אני השתמשתי בריבת פירות יער, אבל הבחירה היא שלכם)
חופן שוקולד צ׳יפס

מחממים תנור ל-180 מעלות

על משטח מקומח, מרדדים את הבצק לעובי של כ-3 מ״מ וקורצים ממנו עיגולים בקוטר של כ-5 ס״מ. מניחים על מחצית מהעיגולים כחצי כפית ריבה וכמה פתיתי שוקולד.
במרכז המחצית השניה מנקבים פתח בעזרת חותכן קטן או חורצים צורת צלב בעזרת סכין.
מכסים כל עיגול עם מילוי בעיגול מחורץ ומהדקים את הקצוות.

אופים כ-15 דק׳, עד שהמאפים זהובים היטב.

בסופו של דבר נשארו לי אותו מספר של צנצנות ריבה במקרר.

Jam and Chocolate Hand Pies

For the dough: 

2 1/2 cups all purpose flour 

180 g cold butter cut into cubes 

4 tablespoons powdered sugar 

1 egg 

Pinch of salt 

3 tablespoons cold water 

In a food processor, process all ingredients except  the water, until the mixture reaches a sandy texture. Add the water and process just until the dough is united. Wrap in plastic wrap and let it rest in the fridge for at least half an hour. 

For the filling: 

1/2 cup jam (I used mixed berry jam, but the choice is yours)

Handful of chocolate chips 

Preheat oven to 180 degrees celsius

On a floured surface, roll out the dough to about 3 mm thick and cut circles about 5 cm in diameter. Place half on the dough circles, half a teaspoon of jam and some chocolate chip. 

For the second half  of the dough circles, punch a tiny opening in the center with a small cutter or cut a cross shape with a knife. 

Cover each circle with filling with another circle and tighten the edges. 

Bake for about 15 minutes, until the pastry is golden.

Tweet

Buttercook

(עוגה במבטא הולנדי)

הפוסט הזה מוקדש לאומה שלי, שחגגה לפני חודש 85 אביבים.

כנויי סבא וסבתא תמיד הרגישו לי מסובכים בירוקרטית. כשהייתי ילדה (אני עדיין ילדה, אבל כשהייתי ילדה קטנה יותר מ-37 שמגיע ממש מחר), לחברים שלי תמיד היו ״סבא משה וסבתא רבקה״ וכאלה, ורק לי היו חיים קלים. מצד אחד סבא וסבתא, מצד שני אופה ואומה. אין בלבולים ואין שמות ארוכים, רק שעות של הסברים ותרגומים לשמות המוזרים האלו שאף אחד כמעט לא מכיר. עד היום אני מתרגשת כשאני פוגשת ׳עמית אופה ואומה׳. הם נדירים, אך קיימים.

אני די משוכנעת שאומה שלי היא נצר למשפחת מלוכה כלשהי ושלולא איזשהו עניין יהודי, הייתי אמורה לכתוב את הבלוג הזה מאולמות הארמון של המלכה ביאטריקס. אין לי שום זיכרון שלה במלבוש בית כלשהו או בנעלי בית. גם ביקור בסופר נעשה בחולצה תחובה למכנסיים מגוהצים למשעי ועגילים תואמים והשפתיים תמיד יזכו למשיחת אודם מרעננת, למקרה והוא דהה.
לא ברור לי איך אני, הקצת מרושלת ונטולת הליפסטיק, נצר אמיתי של האשה האצילית הזאת.

הבית של אופה ואומה שלי הוא בסיס האם הקולינרי שלי (ותסלח לי רגע העדה הפולנית שגם אליה אני משתייכת בכבוד). שם למדתי שלפני הארוחה יש אפריטיף, שמיץ עגבניות זה הדבר הכי טעים בעולם, שארוחה עם פחות משלוש מנות היא סתם חטיף ושחייבים מזלג של דג.
זכרונות הילדות שלי שזורים כולם בתוך מעוז הקפדנות ואהבת החיים שאליו היינו מגיעים כמעט כל שישי, לארוחה משפחתית עטורת שיק אירופאי נדיר. השולחן הערוך בקפידה (2 מזלגות ו-2 סכינים לפחות), האוכל המדויק שהוכן ממתכונים שנאספו בשקידה לתוך קופסה מלאה כרטיסים בהולנדית צפופה או סומנו בספר הבישול עב הכרס של הניו-יורק טיימס. הטקס בקידוש. ההמתנה הסבלנית של כולם לאומה שתמיד תסיים לאכול אחרונה.

העוגה הזו, שנאפית גם בבית הורי בכל פעם שנותרים חלמונים בודדים, רחוקה מאד ממתכוני עשרים שלבים מורכבים. אבל למרות הפשטות, יש בה עונג שמחייב רגע לעצור ולאכול אותה בהתייחסות.
אני חושבת שזה השיעור הכי חשוב שלמדתי מאופה ואומה שלי (אני יודעת שהפוסט הזה הוקדש לאומה, אבל הם לחלוטין בלתי נפרדים), לחיות את החיים בהתייחסות. אני מנסה לזכור את זה יום יום.

ואחרי הרגשנות, מתכון:
Buttercook
(בהולנדית יש איזה גרשון מעל אחת ה-o, אבל אני ממילא לא יודעת לבטא את זה נכון)

לתבנית 30x20 ס״מ

300 גר׳ חמאה רכה
15 כפות סוכר
2 חלמונים (גם 3 הולך)

200 גר׳ קמח רגיל

100 גר׳ קמח תופח
מיץ וקליפה מגורדת מלימון אחד
1/2 כפית ג׳ינג׳ר טחון
חלבון למריחה

מחממים תנור ל-180 מעלות

בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים את החמאה והסוכר עד שהתערובת תפוחה ואוורירית.

תוך כדי הקצפה מוסיפים חלמונים, קמחים, מיץ וקליפת לימון וג׳ינג׳ר, וממשיכים לערבל עד שהתערובת אחידה.

מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפיה ומיישרים את פני העוגה בעזרת מרית.

במברשת מורחים את החלבון על פני העוגה וחורצים בעזרת מזלג, שתי וערב.

אופים בתנור כ-20 דקות, עד שפני העוגה מזהיבים היטב.

Tweet