שגרה (?), תרד וגבינות צאן

אני משכנעת את עצמי שצריך לשמור על שגרה מסוימת.
למרות שאני נעה על הציר שבין הרצון לשכב בתנוחה עוברית מתחת למיטה והצורך להקים בריקדה ולצעוק משהו איפהשהו (ולא מממשת אף אחד מהם), ברור לי שכוחי באסקפיזם.
כבר דיברנו על זה.

אני יכולה לספור על עשר אצבעותי, את מספר הפעמים שבהם התענגתי על רגעים במטבח, בחודש האחרון. הכל היה קצת בסיסי, מהיר, לא מפנק או מתפנק. רק לצאת ידי חובה, לענות על צורך.
אבל בא לי להחליף דיסקט. בא לי לחשוב על צלחות מלאות.
בא לי!

אז עכשיו בחיוך.
בצק פריך, בסיסי, חמאתי (מוצר בסיס ידוע), שאוהב לקבל לתוכו שלל מילויים.
כבר פגשתם גרסאות מתוקות שלו פה ו-פה.
הפעם במילוי של גבינות צאן ותרד בניחוח טימין.

לבצק:
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1 ביצה
3 כפות מים קרים

במעבד מזון עם להב מתכת מעבדים את כל החומרים מלבד המים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את המים ומעבדים עוד מעט מאד, עד שהבצק מתאחד.
עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר לפחות שעה.

על העיוורון

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים לעיגול או מלבן (תלוי בתבנית שלכם) בעובי של כ-חצי ס״מ.

מחוררים את הבצק במזלג, מניחים על נייר אפיה וממלאים את התבנית בקטניות יבשות (אני מחזיקה שקית מלאה בהן במקפיא ומחזירה לאחר השימוש) ואופים אפייה עיוורת כ-20 דק׳.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.

בינתיים מכינים את המילוי:
צרור נאה של עלי תרד - משהו כמו חצי קילו
1/2 כף שמן זית
2 מיכלים של שמנת לבישול (10-15% שומן)
1 חב׳ גבינת עיזים רכה בגליל (כמו פרומעז)
100 גר׳ גבינת פטה (אני מעדיפה כבשים) מפוררת
2 ביצים
1 שן שום קלופה
1/4 כפית עלי טימין טריים (אפשר גם יבשים)
מלח ופלפל

במחבת עם מעט שמן זית, מאדים את התרד עד שהוא מסתמרטט כראוי. מתבלים במלח ופלפל.

שוב במעבד מזון, מעבדים את כל החומרים מלבד התרד.

מסדרים את התרד על קלתית הבצק האפויה ומוזגים מעליו את בלילת השמנת והגבינות.

אופים עוד כחצי שעה, עד שהמאפה זהוב.

בסוף הצלחת תמיד נשארת ריקה.

Tweet

בלי מתכון

הבלוג, או הבלוגרית יצאה לחופשה כפויה. לא מרצון.
כי אי אפשר.
כי אין חשק.
כי גם כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הכבר לא אסקפיסטי הזה, קטעה לי אזעקה את חוט המחשבה.

אז יש פה צילומים, שקורים על הדרך ובין לבין.

בינתיים נצברים פה פוסטים משמחים יותר שנשמרים לימים טובים שיבואו.
כשיהיה לנו אוויר שוב, להיות סתם אנחנו.

אז פה אין מתכון.

Tweet

בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

תגידו תודה.
חסכתי מכם את הפוסט המורבידי / מיואש / מתיימר להיות פילוסופי שניסה להתפרסם כאן בימים האחרונים. הוא היה מלא בחוסר המנוחה שרודף אותי ואת כולם ואולי גם קצת ענייני פוסט-טראומה שכנראה אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלעדיהם, אבל החלטתי שאני לא נכנעת לו.
אני אופה עוגה.

ולא סתם עוגה, עוגה בלונדינית.
חמודה, קלילה, לא לוקחת קשה.

נכון שבדרך היתה סצינת טבח קצרה בדובדבנים, למרות שבאמת לא היו לי דיעות קדומות לגביהם, למעט העובדה שהם כבר קצת קשישים וסופם היה קרוב ממילא.
לסיים את החיים יחד עם שוקולד ובלונדיניות, זה לא בהכרח דבר רע.
לפחות לדובדבנים.

בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

100 גר׳ חמאה רכה
1 כוס סוכר חום בהיר
1 ביצה
1/2 כפית תמצית וניל

1/4 כפית מלח

1 כוס קמח
1/2 כוס דובדבנים מגולענים וחתוכים
1/4 כוס שוקולד צ׳יפס (אני בעד 60%)

מחממים תנור ל-180 מעלות

מקציפים יחד את החמאה והסוכר, עד שהתערובת בהירה, ותפוחה.

מוסיפים את הביצה ותמצית הוניל וממשיכים להקציף עוד דקה.

בעזרת כף עץ בוחשים פנימה את הקמח והמלח, עד שהתערובת אחידה.

מוסיפים את הדובדבנים והשוקולד צ׳יפס ומערבבים בעדינות (אחרת כל התערובת תהפוך ורדרדה ממיץ דובדבנים) לפיזור אחיד.

מעבירים לתבנית משומנת ומשטחים בעזרת מרית.

אופים כ-25 דקות, עד שהעוגה יציבה אך עדיין רוטטת מעט.

מניחים לעוגה להצטנן לחלוטין ואז חותכים למרובעים קטנטנים ואסקפיסטים.

בחום הזה כדאי לשמור במקרר.

ורגע אחד רציני אחרי המתכון, כי אי אפשר באמת להתעלם, בטח לא כשהתקפי חרדה מרחפים מעלי רוב היום.
אני לא יודעת אם אתם באמת ממשיכים לקרוא אותי אחרי המתכון (תזכורת לעצמי: מתכון תמיד בסוף), אני מקווה שקרוב היום שיהיה פה מקום לכולם, שנוכל לשאת שונות, שנוכל לשאת שכנות. אני מקווה שעד שיבוא היום הזה, לא נאבד את עצמינו ואת צלמינו. אני מקווה שהקולות שצורחים שנאה עכשיו מכל פינה יתנקו מאיתנו ויאפשרו לנו סוף סוף לבנות פה בית אמיתי, כזה שלא עולה באש כל שנתיים. אני מקווה להיות אופטימית.
אל תהיו מהרוב ששותק, גם אם אתם עובדים כל היום, ולומדים, ויש לכם שלושה ילדים קטנים, ואתם לא תמיד עומדים בקצב.
הצעות אופרטיביות יתקבלו בשמחה.

Tweet

סלט בורגול ועשבים

כי כל סוף שבוע צריך סלט.

במיוחד סוף שבוע כזה, אחרי הרבה רוחות סוערות ואולי בעצם תוך כדי, אני ממש צריכה סלט.
רגוע, צונן, מרענן, שונה מכל מה שמקיף כרגע, מצופף וחונק.
לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה הגיוני בכלל לכתוב ולצלם את אי הפסטורליה הזה, מתוך המקום המטורף שבו אנחנו חיים.
לפעמים אני מבינה שפשוט חייבים.

חייבים, או אני חייבת להשאיר לעצמי פינה שפויה אחת. כזו שמתרכזת ביופי ובעונג שבדברים הקטנים, שחיים בה רק רגע אחרי רגע, שלוגמים בה כוס יין צונן על המרפסת.

תקראו לי אסקפיסטית. לא אכפת לי. באמת שלא אכפת לי.

סלט בורגול ועשבים (בגדול זה טאבולה)

1 כוס בורגול בינוני, שהושרה שעה בהרבה מים, נשטף וסונן
1 עגבניה גדולה או 7-8 עגבניות שרי קצוצות דק
1 מלפפון קצוץ דק
חצי חב׳ פטרוזילה קצוצה דק
2 בצלים ירוקים קצוצים דק
חצי כוס עלי נענע, מופרדים מהגבעולים וקצוצים דק
רבע כוס שמיר (בלי הגבעולים) קצוץ דק
1/4 כוס שמן זית
מיץ מלימון שלם
מלח ופלפל לפי הטעם

פשוט מערבבים

Tweet

מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

(English translation down below)

כמו הרבה אימהות טיפוסיות, פיתחתי עם השנים מומחיות לשאריות.
בתאוריה, ביום ראשון אמור להיות צלי, ביום שני קציצות משאריות הבשר וביום שלישי הכל הופך למרק. או משהו דומה. בערך.

עומס ארועים בגזרה שלי (מגדר שב בצד רגע), בעת האחרונה, גורם לבית שלנו לתפקד חלק ניכר מהזמן על שאריות.
פנקייק משאריות יוגורט לארוחת ערב, קצת אורז מאתמול וקצת פירה מיום שישי לצהריים וזנבות של ירקות מתארגנים איכשהו לתבשיל מחמם לב. אז מה אם קיץ?

כשגיליתי את אוסף הריבות שצברתי במקרר, הבנתי שהגיע הזמן לעשות מעשה.

מיני פאי׳ס או פשטידות קטנות ומתוקות או Hand Pies בלעז, הן יופי של דבר. רגעים קטנים ומרוכזים של עונג חמוץ מתוק בתוך בצק. מצד אחד טארט מפנק, מצד שני ביס קטן ונטול יסורי מצפון.
אלה ממולאים בריבה ושוקולד צ׳יפס.
בעולם מושלם, בו הייתי פוקדת בוקר בוקר את השוק הסמוך לביתי, הם היו מתמלאים בפירות קיץ עסיסיים. אבל המקרר היום קצת ריק.

מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

לבצק:
1/2 2 כוסות קמח
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
4 כפות אבקת סוכר
1 ביצה
קמצוץ מלח
3 כפות מים קרים

במעבד מזון מעבדים את כל החומרים מלבד המים, עד שהתערובת מגיעה למרקם חולי. מוסיפים את המים ומעבדים רק עד שהבצק מתאחד. עוטפים בניילון נצמד ונותנים לו לנוח במקרר לפחות חצי שעה.

למילוי:
1/2 כוס ריבה (אני השתמשתי בריבת פירות יער, אבל הבחירה היא שלכם)
חופן שוקולד צ׳יפס

מחממים תנור ל-180 מעלות

על משטח מקומח, מרדדים את הבצק לעובי של כ-3 מ״מ וקורצים ממנו עיגולים בקוטר של כ-5 ס״מ. מניחים על מחצית מהעיגולים כחצי כפית ריבה וכמה פתיתי שוקולד.
במרכז המחצית השניה מנקבים פתח בעזרת חותכן קטן או חורצים צורת צלב בעזרת סכין.
מכסים כל עיגול עם מילוי בעיגול מחורץ ומהדקים את הקצוות.

אופים כ-15 דק׳, עד שהמאפים זהובים היטב.

בסופו של דבר נשארו לי אותו מספר של צנצנות ריבה במקרר.

Jam and Chocolate Hand Pies

For the dough: 

2 1/2 cups all purpose flour 

180 g cold butter cut into cubes 

4 tablespoons powdered sugar 

1 egg 

Pinch of salt 

3 tablespoons cold water 

In a food processor, process all ingredients except  the water, until the mixture reaches a sandy texture. Add the water and process just until the dough is united. Wrap in plastic wrap and let it rest in the fridge for at least half an hour. 

For the filling: 

1/2 cup jam (I used mixed berry jam, but the choice is yours)

Handful of chocolate chips 

Preheat oven to 180 degrees celsius

On a floured surface, roll out the dough to about 3 mm thick and cut circles about 5 cm in diameter. Place half on the dough circles, half a teaspoon of jam and some chocolate chip. 

For the second half  of the dough circles, punch a tiny opening in the center with a small cutter or cut a cross shape with a knife. 

Cover each circle with filling with another circle and tighten the edges. 

Bake for about 15 minutes, until the pastry is golden.

Tweet

Buttercook

(עוגה במבטא הולנדי)

הפוסט הזה מוקדש לאומה שלי, שחגגה לפני חודש 85 אביבים.

כנויי סבא וסבתא תמיד הרגישו לי מסובכים בירוקרטית. כשהייתי ילדה (אני עדיין ילדה, אבל כשהייתי ילדה קטנה יותר מ-37 שמגיע ממש מחר), לחברים שלי תמיד היו ״סבא משה וסבתא רבקה״ וכאלה, ורק לי היו חיים קלים. מצד אחד סבא וסבתא, מצד שני אופה ואומה. אין בלבולים ואין שמות ארוכים, רק שעות של הסברים ותרגומים לשמות המוזרים האלו שאף אחד כמעט לא מכיר. עד היום אני מתרגשת כשאני פוגשת ׳עמית אופה ואומה׳. הם נדירים, אך קיימים.

אני די משוכנעת שאומה שלי היא נצר למשפחת מלוכה כלשהי ושלולא איזשהו עניין יהודי, הייתי אמורה לכתוב את הבלוג הזה מאולמות הארמון של המלכה ביאטריקס. אין לי שום זיכרון שלה במלבוש בית כלשהו או בנעלי בית. גם ביקור בסופר נעשה בחולצה תחובה למכנסיים מגוהצים למשעי ועגילים תואמים והשפתיים תמיד יזכו למשיחת אודם מרעננת, למקרה והוא דהה.
לא ברור לי איך אני, הקצת מרושלת ונטולת הליפסטיק, נצר אמיתי של האשה האצילית הזאת.

הבית של אופה ואומה שלי הוא בסיס האם הקולינרי שלי (ותסלח לי רגע העדה הפולנית שגם אליה אני משתייכת בכבוד). שם למדתי שלפני הארוחה יש אפריטיף, שמיץ עגבניות זה הדבר הכי טעים בעולם, שארוחה עם פחות משלוש מנות היא סתם חטיף ושחייבים מזלג של דג.
זכרונות הילדות שלי שזורים כולם בתוך מעוז הקפדנות ואהבת החיים שאליו היינו מגיעים כמעט כל שישי, לארוחה משפחתית עטורת שיק אירופאי נדיר. השולחן הערוך בקפידה (2 מזלגות ו-2 סכינים לפחות), האוכל המדויק שהוכן ממתכונים שנאספו בשקידה לתוך קופסה מלאה כרטיסים בהולנדית צפופה או סומנו בספר הבישול עב הכרס של הניו-יורק טיימס. הטקס בקידוש. ההמתנה הסבלנית של כולם לאומה שתמיד תסיים לאכול אחרונה.

העוגה הזו, שנאפית גם בבית הורי בכל פעם שנותרים חלמונים בודדים, רחוקה מאד ממתכוני עשרים שלבים מורכבים. אבל למרות הפשטות, יש בה עונג שמחייב רגע לעצור ולאכול אותה בהתייחסות.
אני חושבת שזה השיעור הכי חשוב שלמדתי מאופה ואומה שלי (אני יודעת שהפוסט הזה הוקדש לאומה, אבל הם לחלוטין בלתי נפרדים), לחיות את החיים בהתייחסות. אני מנסה לזכור את זה יום יום.

ואחרי הרגשנות, מתכון:
Buttercook
(בהולנדית יש איזה גרשון מעל אחת ה-o, אבל אני ממילא לא יודעת לבטא את זה נכון)

לתבנית 30x20 ס״מ

300 גר׳ חמאה רכה
15 כפות סוכר
2 חלמונים (גם 3 הולך)

200 גר׳ קמח רגיל

100 גר׳ קמח תופח
מיץ וקליפה מגורדת מלימון אחד
1/2 כפית ג׳ינג׳ר טחון
חלבון למריחה

מחממים תנור ל-180 מעלות

בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים את החמאה והסוכר עד שהתערובת תפוחה ואוורירית.

תוך כדי הקצפה מוסיפים חלמונים, קמחים, מיץ וקליפת לימון וג׳ינג׳ר, וממשיכים לערבל עד שהתערובת אחידה.

מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפיה ומיישרים את פני העוגה בעזרת מרית.

במברשת מורחים את החלבון על פני העוגה וחורצים בעזרת מזלג, שתי וערב.

אופים בתנור כ-20 דקות, עד שפני העוגה מזהיבים היטב.

Tweet

שמרים וקינמון #1

למה שמרים מעוררים חרדה בליבות רבים, לעולם לא אדע. אצלי אפיית בצק שמרים תמיד היתה סוג של מיומנות בסיס, היות ופיצה ביתית ועוגת שמרים (צמה קלועה) הן חלק מאבות המזון שלי.
אין מאפה מנחם יותר מקמצוץ של סוכר מתובל, או עטוי שוקולד כשהוא עטוף ברכות השמנמנה הזו שהיא תהילתו של בצק השמרים.

עוגות השמרים שלי תמיד היו שוקולדיות. לאחרונה, בעיקר כי צוות המשנה בבית דורש ללא הפסק, אני אופה יותר את אלו העדינות עם ניחוחות התבלינים.

יש כל מיני דרכים לקפל אותן, מסובכות יותר ופחות. מבטיחה שתהיה כאן סדרה של שלל אפשרויות. היום הראשונה ואחת הקלות:

שבלולי קינמון

אפשר לאפות אותם בתבנית אחת, אפשר בתבניות מאפינס ואפשר לסדר אותם בדד על תבנית תנור גדולה.

המתכון לבצק הוא מתכון הבסיס שירשתי מאמא שלי (למעט התבלינים), נדיר שאני מחליפה אותו:

200 גר׳ חמאה
1 כוס חלב
6 כוסות קמח
1 כף שמרים יבשים (או 60 גר׳ שמרים טריים)
4 כפות סוכר
2 ביצים
1 כפית ג׳ינג׳ר טחון
1 כפית קינמון טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט

בסיר קטן מרתיחים את החלב יחד עם החמאה עד שהחמאה נמסה. שומרים שלא יגלוש ומצננים (מסירים את הקרום לפני שמוסיפים את החלב לשאר החומרים).

במיקסר עם וו לישה מערבבים את הקמח עם השמרים והסוכר (אם משתמשים בשמרים טריים, ממיסים אותם קודם במעט מים חמימים), מוסיפים את הביצים, את תערובת החלב והחמאה והתבלינים.

לשים יחד עד שנוצר בצק אחיד (לא ללוש יותר מדי), מכסים את הקערה בניילון נצמד ומניחים בצד עד שמכפיל את נפחו.

נכון פשוט?

למלית:
80 גר׳ חמאה מומסת
סוכר וקינמון לפיזור

מחלקים את הבצק ל-3 חלקים. מרדדים כל חלק למלבן בעובי של כ-3 מ״מ

מורחים את עלה הבצק בחמאה ומפזרים סוכר וקינמון בשכבה אחידה.

מגלגלים את עלה הבצק מהחלק הרחב שלו, חותכים לשבלולים בעובי של כ-4-5 ס״מ ומסדרים בתבנית תוך שמירה על מרווחים יפים, כדי שיהיה לבצק מקום לתפוח.

מכסים ומניחים לתפיחה שניה - כחצי שעה.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

יש מי שמורחים בשלב הזה בביצה, יש מי ששופכים אחרי האפיה סירופ של חלב וסוכר. אני אוהבת את עוגות השמרים שלי נטולות ביצה ולא דביקות, אז שלי נכנסת לתנור נטורל.

בערך 20-30 דק׳ של אפיה. הצבע צריך להיות זהוב עמוק. הריח צריך להיות משגע.

Tweet

עוגת משמשים וקרם שקדים

Apricots and almond cream cake
(An English translation of the recipe can be found down below)

יש רגעים שנדמה לנו שאנחנו חייבים לצאת לחופשה בשבילם. סוג של שלוות נפש, מלווה בעירנות להנאות קטנות, שאנחנו מסגלים לעצמנו רק אם ארזנו חצי בית או שילמנו הון לא קטן, והרחקנו לאי שם. לאחרונה אני משתעשעת ברעיון של לממש את התחושות האלו בתוך היומיום הביתי שלנו כאן.

אחת שמכירה אותי היטב, מופתעת לגלות את מבחר הפירות שנאפים אצלי לתוך עוגות בזמן האחרון. גם אני מבינה שמתרחש משהו חריג, כשאני מתלהבת מקופסת משמשי בלאדי זעירים וסמוקי לחי שהאיש הביא לי מהשוק.

כשהמטבח אפוף ריחות סוכר ופרי (ואלכוהול, נו תפסתם אותי), וחברים מגיעים לארוחה ספונטנית על המרפסת, לרגע נדמה לי שכל זה היה יכול להתרחש באיזו תפאורה יוונית או איטלקית עם בריזה נהדרת.
ואז אני מבינה שזה ממש כאן, בקצות האצבעות, הרגע הזה שבו עוזבים קצת את הטרוף ומתמסרים לבקבוק בירה, סלטים צבעוניים ועוגה ממש טובה ומשוחררת מכל שאיפה רפרזנטטיבית.

עוגת משמשים וקרם שקדים

הכמות מתאימה לתבנית עגולה בקוטר 24״

כ-12-15 משמשים חצויים ומגולענים  - הכמות כאן מאד תלויה בגודל המשמשים. שלי היו קטנטנים אז נכנסו בעוגה בערך 20.
1 כף סוכר
חצי כוס יין לבן יבש

במחבת עם שוליים מניחים את המשמשים, הסוכר והיין ומצמצמים יחד עד שהנוזלים נעלמים והמשמשים רכים. מניחים להצטנן.

לקרם שקדים:
200 גר׳ חמאה רכה
200 גר׳ סוכר
4 ביצים
200 גר׳ שקדים טחונים
25 גר׳ קורנפלור

במיקסר עם בלון הקצפה, מקציפים יחד את החמאה והסוכר עד שהתערובת בהירה ותפוחה מאד.

מוסיפים את הביצים אחת אחת וממשיכים להקציף עוד כמה דקות עד שהתערובת חלקה ויפה.

מוסיפים את השקדים והקורנפלור ומערבבים עד שהתערובת אחידה.

מעבירים את התערובת לתבנית משומנת ומצננים במקרר כשעה.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

טומנים את חצאי המשמשים בתוך קרם השקדים ואופים כ-30 דק׳, עד שהעוגה שחומה ויציבה.

מגישים עם קצפת או קרם פרש.

עוצמים עיניים ומדמיינים שאתם באיטליה.

Apricots and almond cream cake

For 24" cake tin

Approximately 12-15 halved and pitted apricots - the quantity depends on the size used. Mine were very small so I used about 20.

1 Tablespoon sugar

½ cup dry white wine

Place the apricots, sugar and wine in a pan and cook until the liquid is reduced and the apricots are soft. Leave to cool.

Almond cream:

200 g soft butter

200 g of sugar

4 eggs

200 g ground almonds

25 g cornstarch

In a mixer bowl with a balloon whisk, whip together the butter and sugar until the mixture is very light and fluffy.

Add the eggs, one at a time, and continue beating for several minutes, until the mixture is smooth.

Add the almonds and cornstarch and stir until blended.

Pour the mixture into a greased cake tin and refrigerate for an hour.

Preheat the oven to 180 degrees celsius.

Place the halved apricots in the almond cream and bake for about 30 minutes, until the cake is brown and stable.

Serve with whipped cream or creme fraiche.

Tweet

עוגיות שוקולד ודובדבנים

כן. זה מתכון למבוגרים.

הוא מתחיל מאבא ושני ילדים שיצאו לסוף שבוע של קמפינג (מינוס אמא ופעוט אחד), וחזרו עמוסי חוויות, דובדבנים ועקיצות דבורים.

אני מאד אוהבת דובדבנים, אבל לא ממש הזדמן לי לאפות או לבשל איתם כי תמיד צר לי על קופסאות (לא זולות) שנגמרות מהר מדי. מעדיפה להתענג עליהם יחד עם יוגורט כבשים בארוחת בוקר שקטה שקטה, אחרי שכולם יצאו מהבית.

העוגיות האלו הן למיטבי לכת. לא כל כך בהכנה, יותר בטעמים ובמרקמים. שוקולד מריר מאד עם דובדבנים מתוקים-חמצמצים. פריכות של עוגיה עם רכות של פרי. התוצאה קצת אחרת, מעניינת, מענגת.
מתכון הבסיס לעוגיות הוא מהבלוג המעולה ביסים והוא מושלם לחלוטין בפני עצמו. אני אוהבת לאתגר מתכונים לפעמים.

זאת הגרסה שלי, שהיא אפילו נטולת גלוטן:

כוס דובדבנים

150 גר׳ שוקולד מריר (60-70%)- קצוץ או שוקולד צ׳יפס
15 גר׳ חמאה (קצת יותר מכף)
1 ביצה
1/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
2 כפות קמח שקדים
1/2 כפית אבקת אפיה
קורט של מלח

מחממים תנור ל-180 מעלות

מגלענים וחותכים את הדובדבנים לרבעים

מקציפים את הביצה, והסוכר במיקסר כ-10 דקות עד לתערובת בהירה וסמיכה. מוסיפים את תמצית הוניל.

בינתיים, מוציאים כ-1/5 מכמות השוקולד הקצוץ לקערית וממיסים את שאר השוקולד הקצוץ עם החמאה. במיקרו או מעל לסיר עם מים רותחים. מצננים מעט.

מערבבים את קמח השקדים, אבקת האפיה והמלח.

בעזרת מרית מקפלים את תערובת השוקולד והביצים יחד. מוסיפים את הקמח ומערבבים רק עד לבלילה אחידה. מוסיפים את הדובדבנים ושאר השוקולד הקצוץ . אם הבלילה דלילה מאד, יש להמתין כמה דקות והיא תהפך למוצקה במהירות.

בעזרת שתי כפיות מסדרים כ-16 עוגיות במרווחים על התבנית.

אופים בתנור כ-8 דקות ומניחים לעוגיות להצטנן לחלוטין לפני שטועמים, אחרת הן מתפרקות.

שימרו אותן בקופסה אטומה במקרר.

Tweet

מתי צילמתם בפעם האחרונה גבינה?

אם נצא מנקודת הנחה בסיסית, שרוב האנשים בעולם לא נושאים איתם כמוני, את הצורך לצלם כל דבר שהם מכינים (כמעט) בשונה, דרך אגב, מאנשים שמצלמים את מה שהם אוכלים (שאין לי שום דבר נגדם, אנחנו פשוט שייכים למינים שונים של שרוטים), אז אני מניחה שרובכם לא מצלמים גבינות על ימין ועל שמאל.

בתפנית חדה מהמחאה השקטה נגד עוגות גבינה שפתחתי פה לפני כמה ימים, מצאתי את עצמי בסוף השבוע בסדנת צילומי גבינות בסטודיו גברא בהנחיית הצלם דן לב והסטייליסטית דלית רוסו. סטודיו גברא הוא בסיס האם שלי בימים אלו. אני לומדת שם צילום מקצועי או במילים אחרות פורשת כנפיים ענקיות וצבעוניות. היות ורוב נושאי הלימוד שלי בזמן האחרון נסובים בעיקר סביב צמצמים וכיווני תאורה, מצאתי תענוג גדול בהזדמנות להתמסר לעיסוק בשאלה אם הצילום ״טעים״ או ״לא טעים״.

גבינות גד סיפקו לנו מבחר מכובד ביותר של גבינות (אני מוכנה נפשית לאספקה שנתית של ריקוטה פרסקה), דלית הגיעה עם ערימות של ציוד, שרק החינוך הטוב שלי מנע מחלקו להיעלם לתוך התיק שלי ואנחנו נשלחנו לשחק בלהיות צלמי סטודיו.

מי שמכיר אותי, או עבד איתי יודע שאני לרוב סוליסטית. אני ועצמי והרעיונות שלי. אבל היה משהו קסום בלעבוד עם שתי ציפורים יודעות כל על הכתף, שבמילה קטנה או הזזה של כמה אלמנטים יוצרות מהפיכות.

אני התחלתי ככה פחות או יותר:

בסך הכל נחמד, לא?

ואז באו דן ודלית (כל אחד בנפרד):

כמה מילים, כמה נגיעות וכל האווירה השתנתה לגמרי.
אני מסוגלת להתמכר לזה.

וגם מתנדבת עכשיו להיות ה-BFF של כל אחד מהם. דלית? דן?

בדקה לצלצול הספקתי להרים עוד סט אחד זריז, רגע לפני שדן הפיק מכל השאריות בופה שלא היה מבייש אף בראנץ׳ של יום שישי.
אותו לא צילמתי.
הייתי רעבה.

אוטוטו - ממש השבוע (ב-6.6) נפתחת בסטודיו גברא סדנת צילום אוכל בהנחיית דן לב.
יהיו 7 מפגשים מעשיים וחוויתיים שמתאימים בול למי שמעוניין להתמקצע בצילום אוכל.
דברו איתם: 03-5285105
אני מקנאה מעכשיו במי שישתתף.

Tweet

זו לא עוגת גבינה

זו עוגת שזיפים קצת שיכורה.

English translation down below

אני יכולה להישבע שכשהייתי ילדה, הטנא שלקחתי לגן הכיל רק פירות ואולי איזה ירק או שניים. כנראה שבעיקר ענבים, כי מעולם לא הייתי חובבת פירות גדולה וענבים זה בעצם סוג של ממתק.
מתישהו, סביב גיל ההתבגרות המוקדם, שמתי לב שאצל השכנים שלנו יש איזו חגיגת פשטידות סביב שבועות. אצלנו בבית היתה עוגת שמנת ופירורים, אבל לא רק בשבועות.

לטנא של הילדים שלי אני כבר נדרשת להוסיף מעדן חלב, שוקו וכריך מרוח ב״מוצר חלבי״.
לא נשאר מקום לענבים.

היות וכל הבלוגיספירה, מגזינספירה והרשתותספירה למיניהן מוצפות במתכוני עוגות גבינה, החלטתי כמו כל ילדת היפך טובה, לא להעלות מתכון של עוגת גבינה.

במקרר היו שזיפים. חלק מהשלל הנטוש מאותו שוק איכרים.
היתה לי תחושה שהשזיפים רוצים וויסקי.
לפעמים יש לי תחושות כאלו לגבי מצרכים שונים ברחבי המטבח.
אני לא בטוחה שבן זוגי היקר ישמח לשמוע איזה וויסקי השזיפים רצו לשתות.

אז שזיפים, וויסקי וקינמון וארומה אלכוהולית במטבח, שלא בדיוק מתאימה לקהל הצהריים שעוד רגע נכנס הביתה. עכשיו עוגה.

עוגת שזיפים קצת שיכורה
מתאימה לתבנית 24

4-5 שזיפים גדולים, חצויים, מגולענים וחתוכים לפרוסות
שוט וויסקי (לכו על הטוב)
1/2 כף סוכר
1/2 כפית קינמון

את כל אלה מערבבים בקערה ונותנים להם לנוח בינתיים יחד.

מחממים תנור ל-180 מעלות צלזיוס.

100 גר׳ חמאה רכה
3/4 כוס סוכר
1 ביצה
1/2 1 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
1/4 כפית מלח
1/4 כפית אגוז מוסקט
1/2 כוס שמנת מתוקה 10%

במיקסר מקציפים את החמאה, הסוכר והביצה עד שהתערובת בהירה ואוורירית.

מערבבים קמח, אבקת אפיה, מלח ואגוז מוסקט בקערה נפרדת.

מורידים את המהירות של המיקסר ומוסיפים את תערובת הקמח והשמנת לסרוגין עד שנוצרת מסה אחידה.

משמנים את התבנית במעט חמאה ומעבירים אליה את תערובת העוגה. מיישרים בעזרת מרית.

מסדרים לתוך התערובת את פרוסות השזיפים בכל דוגמה גאומטרית שעולה על דעתכם.

אופים בתנור 35-40 דקות.

מתעלפים מהריח.

למרות מדיניות הבית של ״קינוחים רק אחרי האוכל״ (שחלה על הילדים בלבד כמובן), לא התאפקנו, התלמיד ואני, וחיסלנו פרוסה עוד לפני שנערך השולחן.
אחר כך הוא ביקש עוד אחת.

This is not a cheese cake.

It's a slightly drunk plum cake

Forgive me for not translating the full text - it's mostly about the Jewish holiday of 'Shavuot'.

But the main issue is actually the plums that I found in my refrigerator.

I had a feeling that the plums wanted whiskey.

Sometimes I have these feelings about various commodities around the kitchen.

I'm not sure that my husband would be happy to hear which type of whisky the plums wanted to drink.

So plums, whiskey and cinnamon and an alcoholic aroma in the kitchen, not exactly appropriate for the lunch crowd that would soon come home. 

Now cake.

A Slightly Drunk Plum Cake

Suitable for a 24" pan

4-5 large plums, halved, pitted and cut into slices

1 Shot of whiskey (go for the good one)

1/2 tablespoon sugar

1/2 teaspoon cinnamon

Mix it all in a bowl and let them rest in the together.

Preheat oven to 180 degrees Celsius.

100g soft butter

3/4 cup sugar

1 egg

1 1/2 cups flour

2 teaspoons baking powder

1/4 teaspoon salt

1/4 teaspoon nutmeg

1/2 cup light cream 

Use a mixer to beat the butter, sugar and egg until mixture is light and airy.

Mix flour, baking powder, salt and nutmeg in a separate bowl.

Reduce the speed of the mixer and add the flour mixture and cream alternately until it forms a uniform mass.

Grease the pan with a little butter and transfer  the cake mix into the pan. Level with a spatula.

Arrange the sliced plums into the mixture in your favourite geometric form.

Bake for 35-40 minutes.

Tweet