יום חמישי, 18 בספטמבר 2014

שמרים וקינמון #2 - עם תפוחים

זה מתחיל מתפוחים.



קניתי הרבה תפוחים, ולא רק מתוך פנטזיה על כך שהילדים יכרסמו אותם בהנאה במקום לבקש שוקולד ויהפכו אותי לאמא עם מצפון שקט יותר.
קניתי כי התכוונתי לאפות איתם משהו.


נדיר שאני אופה עם תפוחים.
אמנם זכורה לי מהילדות אהבה עזה לעוגה בחושה מנוקדת קוביות תפוחים פריכות שאמי אפתה תקופה מסוימת, אבל מעבר לכך לא היה בינינו רומן עז.
מצד שני - לאשה תמיד מותר לשנות את דעתה.


עוגת שמרים תפוחית וקינמונית - כזו שעושה קולות של שלכת וערבים קרירים.


הגרסה הזו מבוססת על המתכון של לינדה לומלינו המדהימה (אם היתה מילה גדולה יותר ממדהימה, הייתי משתמשת בה) מהבלוג call me cupcake.
גיליתי אותה לפני קרוב לשנתיים ומאז (ולמרות שאני לא נוטה לקשט קינוחים בפרחים) היא דמות משמעותית על לוחות ההשראה שלי.

כמו בכל עוגת שמרים נתחיל בבצק - המתכון המקורי מובא כאן בשינויים שלי.
זה בצק של לחמניות קינמון שבדיות, שהן כל כך מושלמות שאפילו הכריזו שם על יום לאומי לכבודן. אני ממש בעד סדרי עדיפויות מדיניים שמקדמים ימים לאומיים לציון מאכלים.

מצרכים לבצק:
150 גר׳ חמאה רכה
90 גר׳ סוכר
1/2 כפית מלח
קליפה מגוררת מליים אחד (או לימון)
1/2 כפית קינמון טחון
1/2 כפית ג׳ינג׳ר טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
500 מ״ל חלב
50 גר׳ שמרים טריים (או 14 גר׳ שמרים יבשים)
840 גר׳ קמח

מערבבים יחד את החמאה, הסוכר, המלח, קליפת הלימון והתבלינים עד לתערובת קרמית וחלקה.

מחממים את החלב בסיר עד לכמעט רתיחה ומסירים מהאש. מניחים להצטנן מעט ומפזרים מעל את השמרים להמסה.

אחרי שהשמרים נמסו, מוסיפים את החלב לתערובת החמאה.

מוסיפים בהדרגה את הקמח, עד שמתקבל בצק רך וחלק.

מניחים להתפחה במקום חמים, כשעה, עד שמכפיל את נפחו.



עכשיו התפוחים:

6 תפוחים ירוקים מסוג גרני סמיט, קלופים וחתוכים לפיסות דקות.
1/4 כפית קינמון
מיץ מחצי ליים
(אפשר לוותר אם אין לכם, אבל כדאי להינות מעונת הליים שהיא ממש ממש עכשיו).

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מערבבים את התפוחים עם מיץ הליים והקינמון, מפזרים על תבנית מרופדת בנייר אפייה ואופים כחצי שעה - עד שמתרככים.



 מכינים את המלית:

175 גר׳ חמאה רכה
90 גר׳ סוכר
2 כפיות קינמון

100 גר׳ שקדים טחונים

מערבבים יחד את החמאה, הסוכר והקינמון לתערובת אחידה.


ועכשיו ההסברים -
הבטחתי המשך לעניין קיפולי השמרים, אז זה אחד שווה במיוחד ודורש קצת יותר התעסקות:

מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים.

מרדדים את החלק הראשון למלבן בעובי של כ-2 מ״מ.

בעזרת מברשת, מורחים שכבה אחידה של תערובת החמאה והקינמון.

מפזרים מעליה פרוסות תפוחים ושליש מהשקדים הטחונים.

עכשיו מקפלים כמו מכתב שהייתם מכניסים למעטפה - קודם את השליש העליון ומעליו את השליש התחתון.

את המלבן החדש שנוצר חותכים בעזרת סכין חדה לרצועות ברוחב של כ-3-4 ס״מ (א.).



כל רצועה כזו חותכים באמצע כמעט עד הקצה (ב.).

את שני השרוולים שנוצרו כורכים אחד סביב השני (זה קצת טריקי כשיש תפוחים בפנים, אבל שווה את הזמן שמשקיעים בזה) כמו בורג (ג.).

את הבורג סוגרים לקשר קטן וחמוד (ד.).

זהו. לא נורא, נכון?

מניחים את הלחמניות החמודות ודוברות השבדית שלכם על תבנית מרופדת בנייר אפיה, ונותנים להן לתפוח עוד 30 דקות.




מורחים בביצה טרופה ואופים בחום בינוני כ-20 דק׳, עד שהן שחומות ממש.


למרות שהן שבדיות, אני די משוכנעת בנכונות שלהן להתארח אצלכם בראש השנה. השבדים, אחרי הכל, הם אנשים די נוחים.

יום שלישי, 16 בספטמבר 2014

פאי שזיפים של סוף הקיץ

בקרים שמצטננים נוטעים בי אופטימיות זהירה.
כזו שמאפשרת לי לדמיין שיגיע היום בו הסוודרים ירדו קומה בארון ואוכל להתהדר שוב בצעיפים (שזה האקססורי היחיד שלא בא לי להעיף אחרי 10 דקות).
קול המציאות שיושב לי על הכתף, מזכיר לי שלפנינו עוד מספר לא קטן של גלי חום סתויים, לפני שיגיע החורף המיוחל.
בינתיים, אני מתנחמת בחצבים שיד נעלמה פיזרה בכל חלקת כביש בין-עירוני פנויה.
חבל שאי אפשר לצלם תוך כדי נהיגה.

 אז כשאפרת (שאין מספיק סופרלטיבים בשביל לתאר אותה) מהבלוג ׳אז מה את עושה כל היום׳ הציעה לכל דורש פאי שזיפים גלמוד, החלטתי שאני מארגנת לעצמי אחד פרטי ומכפילה ב-2 את כמות פאיי (זו מילה?) השזיפים שהיקום יהנה מהם.



פה תמצאו את המתכון של אמא של אפרת 
את השזיפים שלי השריתי במיץ מליים אחד וכף סוכר למשך כחצי שעה לפני שסודרו בשורות על תחתית הבצק.



ובגלל שהפרפקציוניסטית שבי לא חיה טוב עם דוגמת הרשת שיצאה לי, הפאי שלי זכה לשדרוג קטן (שבעצם נועד להסתיר פוטנציאל לאסון גרפי).

 קרמבל שקדים וקינמון
50 גר׳ חמאה רכה
1/2 כוס קמח
1/2 כוס שקדים טחונים
1/4 כוס סוכר
1/2 כפית קינמון טחון

מפוררים בידיים את כל המרכיבים למרקם פירורי ומפזרים מעל הפאי לפני האפיה.


יום ראשון, 7 בספטמבר 2014

מזל. דגים.

זה עומד להיות פוסט ארוך.
ראו הוזהרתם.
האמת שאחרי שהגעתי כמעט לסוף כתיבתו, הבנתי שיש פה הרבה יותר מפוסט צנוע בבלוג טרי יחסית. נולדה לנו כאן ממש כתבת מגזין.
תהנו!


זה מה שקורה כששף מוכשר נכנס אליך הביתה ובאמתחתו רשת דייגים עמוסה.
זוכרים את נעם דקרס מביסל׳ה? הבטחתי שהוא יחזור.

האמת היא שכל ההתרחשות הזו התקיימה לפני אי אלו שבועות, בתקופה סוערת יותר וקולינרית פחות. אז ארזנו את הדגים שלנו ואיפסנו אותם עד יבואו ימים שקטים יותר.
שישארו.
אנחנו מוציאים את הדגים.

האמת היא שהייתי מוכנה לאכול אותם ככה. חתיכים שכאלה. 
אבל נעם רצה להשקיע. 
אז ארגנו לו את הסו-שפית הכי מבטיחה באיזור ושלחנו אותו למטבח.
 רגע של תיאום ציפיות: 
יהיו כאן כמה מתכונים הפעם; פתיחים, מנה עיקרית אחת והקינוחים שבאו אחר כך.
כולם עם דגים - כי טונה זה אחלה קינוח.
שמחה להזמין אתכם לחגיגת הטעמים הצבעונית שהיתה כאן.
כבר בא לי שוב.

פרוסות סלמון טרי עם ענבים, דלעת טריה ויוגורט

חומרים

200 גר' סלמון טרי מאד, נקי מעור ואדרות וחתוך לסשימי עבה
חופן של ענבים ירוקים קשים ולא מתוקים מידי
חופן עלי נענע גדולים וטריים מאד
כמה רצועות דלעת טריה שחותכים בעזרת קולפן ירקות
צ'ילי קטן, לא משנה איזה צבע או זן
פילטים מלימון אחד, קרועים לחתיכות ונקיים מגרעינים
גביע יוגורט צאן עם אחוז שומן גבוה וחמיצות גבוהה
שן שום קטנה קלופה
חופן עלי שמיר טריים ועדינים
שמן זית עדין ומעולה
מלח ים גס



הכנה

חוצים את הענבים לאורכם. אם יש גרעינים, מוציאים אותם בעדינות

חותכים את עלי הנענע לרצועות דקיקות עם סכין חד מאד

חותכים את הצ'ילי לטבעות דקיקות.

ליוגורט – 
קוצצים את השמיר דק דק וגם את שן השום. מעבירים לכלי ערבוב ומוסיפים את היוגורט. מוסיפים 2-4 כפות שמן זית ומלח לפי הטעם ומערבבים היטב.

על צלחת הגשה – 
מפזרים בערבוביה את הענבים, הדלעת, הצ'ילי ונתחי הדג
מנקדים ביוגורט, מפזרים את נתחי הלימון ואת רצועות הנענע ומפזרים מעט מלח על הכל.



והמנה התואמת:

נתחי סלמון טרי עם עגבניות ירוקות וזוטה לבנה

חומרים

200 גר' סלמון טרי מאד, נקי מעור ואדרות וחתוך לסשימי עבה
חופן גדול של עגבניות שרי ירוקות או עגבניית שטח בינונית ירוקה
חופן קטן של עלים טריים מזוטה לבנה
חומץ בלסמי הכי טוב שאפשר למצוא
שמן זית מעולה ועדין
מלח ים גס
פלפל שחור גרוס טרי ישר מהמגרסה

הכנה

חוצים את עגבניות השרי לרוחבן. אם יש עגבניה גדולה במקום – חותכים לנתחים גסים

מניחים את העגבניות על צלחת ומפזרים את נתחי הסלמון

מזלפים בנדיבות שמן זית מעל. מטפטפים על שמן הזית חומץ בלסמי. מפזרים את עלי הזוטה הלבנה ובוזקים מלח לפי הטעם.






הכל בסדר?
ממשיכים לעיקרית.
למה עיקרית? כי זו המנה היחידה שזכתה לפגוש חום תנור וגם כי הילדים העלימו אותה, 30 שניות אחרי שהיא פגשה את השולחן.



דניס בגריל עם ירקות קיץ וטימין (קורנית למדקדקים)

חומרים

4 יחידות של פילה דניס טרי מאד וללא אידרות
לימון אחד צהוב צהוב
עלים מכמה גבעולי טימין
עגבניות שרי על האשכול, 2-3 אשכולות יספיקו
צ'ילי טרי, הכמות והזן תלויים בכם
4-8 חצילונים או חציל אחד בינוני ונטול גרעינים
שמן זית מעולה
מלח ים
פלפל שחור – אם רוצים


הכנה

מחממים את התנור במצב גריל לכ-200 מעלות.

פורסים את הלימון לפרוסות בעובי כחצי ס"מ

חוצים את החצילונים לאורכם. 

מנקבים את הצ'ילי בעזרת סכין חדה. 

על תבנית עם נייר אפיה – מזלפים שמן זית, 5 כפות נדיבות, נניח. מניחים את כל הירקות על התבנית ומערבבים עם שמן הזית. עם הידיים הטבולות בשמן – מורחים את נתחי הדג בשמן זית ומניחים על התבנית כשהעור כלפי מעלה.

מפזרים מלח וטימין ואם רוצים גם פלפל שחור ומכניסים לתנור. מציבים את התבנית במסילה הגבוהה ביותר.

צולים בתנור כשבע דקות ומוציאים. 



יש לכם מקום לקינוחים?

 בזה יש מרכיב סודי שנעם גילה בגינת הירק העירונית והקסומה שלו. אבל יש גם תחליף לאלו מאיתנו שמגדלים עשבי תיבול שפויים.

טונה אדומה עם טימין משוגע ופרחי זעתר

חומרים

200 גרם טונה אדומה טריה מהאיכות הטובה ביותר, חתוכה לסשימי עבה
2-3 גבעולי זעתר טרי עם הפרחים
שערות מטימין שמגדל שערות. אם לא – עלי טימין משני גבעולים
שמן זית עדין
מלח ים

הכנה

בעצם אין הכנה

מניחים את נתחי הטונה על צלחת

מפזרים מעל מעט עלי זעתר טריים ופרחי זעתר טריים. אם יש שערות טימין – יוצרים כדור קטן ומניחים על הצלחת.

מטפטפים מעט שמן זית ומפזרים מעט מלח ים, זה הכל.
ועוד אחד:

טונה אדומה עם קוויאר חציל וסלרי טרי

חומרים

200 גר' טונה אדומה טרייה מהאיכות הטובה ביותר, חתוכה לסשימי עבה
2-3 גבעולי סלרי אמריקאי, טריים מאד ועם עלים רכים, רצוי כמה שיותר ממרכז הסלרי
חציל אחד בינוני וטרי מאד
צ'ילי טרי, איזה שרוצים
פילטים מלימון אחד, קרועים וללא הגרעינים
שמן זית עדין
מלח ים גס
פלפל שחור
שן שום קטנה מרוסקת

הכנה

קולים את החציל איך שרוצים ומוציאים את הבשר של החציל מהקליפה. קוצצים דק את בשר החציל ומתבלים בשמן זית, מלח, פלפל שחור ושום לפי הטעם ומערבבים היטב.

מפרידים את העלים מגבעולי הסלרי. את העלים חותכים לרצועות דקיקות ואת הגבעולים לטבעות דקיקות

גם את הצ'ילי חותכים לטבעות דקיקות.

מניחים את הטונה על צלחת, מניחים לידה את קוויאר החציל בכמה ערימות. מפזרים את טבעות הסלרי ואת טבעות הצ'ילי.

מתבלים בשמן זית, מלח ים גס ופלפל שחור ולאחר מכן מפזרים את רצועות עלי הסלרי ואת נתחי הלימון.


ואחרון חביב ממש, רענן ומפתיע:

טרטר טונה על אבטיח

חומרים

100 גר' טונה אדומה הכי טובה שיש
פלח אבטיח קטן
חופן עלי נענע גדולים
2 גבעולי בצל ירוק חתוכים לטבעות דקות
כפית אחת של רוטב סויה
מעט מלח ים
שמן זית עדין

הכנה

חותכים את האבטיח ומוציאים ממנו מלבן אדום בגובה ס"מ, רוחב שלושה ס"מ ואורך 10 ס"מ. לא צריך סרגל, אפשר לפי העין.

את הטונה חותכים לקוביות קטנות ומניחים בקערה. מוסיפים את הבצל הירוק, הסויה, כף שמן זית וקורט מלח ים. אפשר להוסיף גם חצי כפית של ג'ינג'ר כבוש קצוץ. מערבבים היטב ומניחים בצורה מסודרת על מלבן האבטיח.

את עלי הנענע חותכים לרצועות דקיקות. מטפטפים מעט שמן זית על טרטר הטונה ומפזרים מעט מלח ים. מפזרים את רצועות הנענע.

אם הגעתם עד פה, אתם כנראה גיבורי על, או שאתם מתרגשים מאוכל כמוני. 
מצד אחד אלו נשמעים מתכונים למיטיבי לכת, מצד שני איש גבוה אחד וילדה בת 6 אחת שלחו אותם אלינו מהמטבח בקצב מסחרר. 
אני מאחלת לעצמי עוד הרבה שבתות כאלו.

יום ראשון, 24 באוגוסט 2014

חייזרי מאפינס

זה השם שהוענק להם באינסטגרם.
אני זורמת.
הם התחילו מהבניצה של מתכוניישן, אבל אני אוהבת לשנות מתכונים והתחשק לי גם פלפלים.


האמת היא, שאני לא מבשלת המון בשבועות האחרונים.
הקיץ האבוד הזה, הקטנצ׳יק שמסכל כל נסיון שלי לגשת למטבח ב״אמא בוא אלי!״ וכמויות השוקולד המריר שאני צורכת על תקן פירות, השאירו את התנור שלי כבוי רוב הזמן (וזו כבר מטאפורה שלא נכנס לפרשנויות שלה בבקשה).


אבל היתה הזדמנות, וארוחה חגיגית, שהגיעה למרפסתנו בזכות היותינו בעליו החוקיים של ממ״ד תקני. אז נולדו מאפינס חייזרים עם פלפלים, גבינה גרוזינית וזעתר.
תצטרכו גם דפי פילו.
למה? ככה.




אז מתחילים:
יוולדו פה בערך 18 חייזרים.

קודם קולים פלפלים, 6 שמנמנים.
אפשר בתנור ואפשר על הגז, העיקר שבסופו של דבר הם יהיו קלופים ונקיים מגרעינים.


אחר כך מחממים תנור ל-180 מעלות ומכינים את הבלילה:

4 ביצים
150 גר׳ גבינה גרוזינית מפוררת
1 מיכל שמנת לבישול 10% שומן
עלים מ-3-4 ענפי זעתר טרי
מעט אגוז מוסקט
מלח ופלפל שחור גרוס

את כל אלו מעבדים יחד במעבד מזון לבלילה חלקה יחסית.

מחלקים בין שקעים של תבנית מאפינס, כ-2 כפות לשקע.

חכו! עוד לא אופים.


עכשיו הגענו לגלילות הפילו:

1 חב׳ עלי פילו
שמן זית - בערך חצי כוס
הפלפלים הקלויים מהמערכה הראשונה
100 גר׳ גבינת קשקבל חריפה מגוררת

עלי פילו מתייבשים מהר ולכן חשוב לעבוד איתם בזריזות ולכסות בניילון או במגבת את אלו מהם שממתינים בצד.

פורסים עלה פילו על משטח העבודה ומברישים אותו, בעזרת מברשת, בשמן זית. מניחים עליו עליו נוסף ושוב מברישים בשמן זית ועליהם מניחים אחד שלישי.

מסדרים כמה פרוסות של פלפל קלוי לרוחב החלק התחתון של ריבוע הפילו שלכם, מפזרים רבע מגבינת הקשקבל ומגלגלים.


חותכים את הגליל לרוחבו לפיסות באורך כ-5 ס״מ ונועצים כל שני גלילים, בעמידה בתוך שקע מאפינס.
חוזרים על כל העסק שוב עוד 3 פעמים.

מכניסים לתנור החם ואופים כ-20 דק׳, עד שעלי הפילו זהובים ובסיס המאפינס יציב.


הם חמודים החבר׳ה האלה.
וטעימים ממש.



תיכף אוגוסט תם לו.
תיכף תעלה ילדה אחת לכתה א׳.
תיכף יבוא ספטמבר ואולי סתיו יתקרב.
תיכף יבואו ימים טובים יותר.

יום ראשון, 3 באוגוסט 2014

שגרה (?), תרד וגבינות צאן

אני משכנעת את עצמי שצריך לשמור על שגרה מסוימת.
למרות שאני נעה על הציר שבין הרצון לשכב בתנוחה עוברית מתחת למיטה והצורך להקים בריקדה ולצעוק משהו איפהשהו (ולא מממשת אף אחד מהם), ברור לי שכוחי באסקפיזם.
כבר דיברנו על זה.

אני יכולה לספור על עשר אצבעותי, את מספר הפעמים שבהם התענגתי על רגעים במטבח, בחודש האחרון. הכל היה קצת בסיסי, מהיר, לא מפנק או מתפנק. רק לצאת ידי חובה, לענות על צורך.
אבל בא לי להחליף דיסקט. בא לי לחשוב על צלחות מלאות.
בא לי!

אז עכשיו בחיוך.
בצק פריך, בסיסי, חמאתי (מוצר בסיס ידוע), שאוהב לקבל לתוכו שלל מילויים.
כבר פגשתם גרסאות מתוקות שלו פה ו-פה.
הפעם במילוי של גבינות צאן ותרד בניחוח טימין.

לבצק:
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1 ביצה
3 כפות מים קרים

במעבד מזון עם להב מתכת מעבדים את כל החומרים מלבד המים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את המים ומעבדים עוד מעט מאד, עד שהבצק מתאחד.
עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר לפחות שעה.

על העיוורון
מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים לעיגול או מלבן (תלוי בתבנית שלכם) בעובי של כ-חצי ס״מ.

מחוררים את הבצק במזלג, מניחים על נייר אפיה וממלאים את התבנית בקטניות יבשות (אני מחזיקה שקית מלאה בהן במקפיא ומחזירה לאחר השימוש) ואופים אפייה עיוורת כ-20 דק׳.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.



בינתיים מכינים את המילוי:
צרור נאה של עלי תרד - משהו כמו חצי קילו
1/2 כף שמן זית
2 מיכלים של שמנת לבישול (10-15% שומן)
1 חב׳ גבינת עיזים רכה בגליל (כמו פרומעז)
100 גר׳ גבינת פטה (אני מעדיפה כבשים) מפוררת
2 ביצים
1 שן שום קלופה
1/4 כפית עלי טימין טריים (אפשר גם יבשים)
מלח ופלפל

במחבת עם מעט שמן זית, מאדים את התרד עד שהוא מסתמרטט כראוי. מתבלים במלח ופלפל.

שוב במעבד מזון, מעבדים את כל החומרים מלבד התרד.

מסדרים את התרד על קלתית הבצק האפויה ומוזגים מעליו את בלילת השמנת והגבינות.

אופים עוד כחצי שעה, עד שהמאפה זהוב.







בסוף הצלחת תמיד נשארת ריקה.