שגרה (?), תרד וגבינות צאן

אני משכנעת את עצמי שצריך לשמור על שגרה מסוימת.
למרות שאני נעה על הציר שבין הרצון לשכב בתנוחה עוברית מתחת למיטה והצורך להקים בריקדה ולצעוק משהו איפהשהו (ולא מממשת אף אחד מהם), ברור לי שכוחי באסקפיזם.
כבר דיברנו על זה.

אני יכולה לספור על עשר אצבעותי, את מספר הפעמים שבהם התענגתי על רגעים במטבח, בחודש האחרון. הכל היה קצת בסיסי, מהיר, לא מפנק או מתפנק. רק לצאת ידי חובה, לענות על צורך.
אבל בא לי להחליף דיסקט. בא לי לחשוב על צלחות מלאות.
בא לי!

אז עכשיו בחיוך.
בצק פריך, בסיסי, חמאתי (מוצר בסיס ידוע), שאוהב לקבל לתוכו שלל מילויים.
כבר פגשתם גרסאות מתוקות שלו פה ו-פה.
הפעם במילוי של גבינות צאן ותרד בניחוח טימין.

לבצק:
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
2 כוסות קמח
1/2 כפית מלח
1 ביצה
3 כפות מים קרים

במעבד מזון עם להב מתכת מעבדים את כל החומרים מלבד המים עד שמתקבלת תערובת פירורית.
מוסיפים את המים ומעבדים עוד מעט מאד, עד שהבצק מתאחד.
עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר לפחות שעה.

על העיוורון

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ומרדדים לעיגול או מלבן (תלוי בתבנית שלכם) בעובי של כ-חצי ס״מ.

מחוררים את הבצק במזלג, מניחים על נייר אפיה וממלאים את התבנית בקטניות יבשות (אני מחזיקה שקית מלאה בהן במקפיא ומחזירה לאחר השימוש) ואופים אפייה עיוורת כ-20 דק׳.
מוציאים מהתנור ומצננים מעט.

בינתיים מכינים את המילוי:
צרור נאה של עלי תרד - משהו כמו חצי קילו
1/2 כף שמן זית
2 מיכלים של שמנת לבישול (10-15% שומן)
1 חב׳ גבינת עיזים רכה בגליל (כמו פרומעז)
100 גר׳ גבינת פטה (אני מעדיפה כבשים) מפוררת
2 ביצים
1 שן שום קלופה
1/4 כפית עלי טימין טריים (אפשר גם יבשים)
מלח ופלפל

במחבת עם מעט שמן זית, מאדים את התרד עד שהוא מסתמרטט כראוי. מתבלים במלח ופלפל.

שוב במעבד מזון, מעבדים את כל החומרים מלבד התרד.

מסדרים את התרד על קלתית הבצק האפויה ומוזגים מעליו את בלילת השמנת והגבינות.

אופים עוד כחצי שעה, עד שהמאפה זהוב.

בסוף הצלחת תמיד נשארת ריקה.

Tweet

בלי מתכון

הבלוג, או הבלוגרית יצאה לחופשה כפויה. לא מרצון.
כי אי אפשר.
כי אין חשק.
כי גם כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הכבר לא אסקפיסטי הזה, קטעה לי אזעקה את חוט המחשבה.

אז יש פה צילומים, שקורים על הדרך ובין לבין.

בינתיים נצברים פה פוסטים משמחים יותר שנשמרים לימים טובים שיבואו.
כשיהיה לנו אוויר שוב, להיות סתם אנחנו.

אז פה אין מתכון.

Tweet

בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

תגידו תודה.
חסכתי מכם את הפוסט המורבידי / מיואש / מתיימר להיות פילוסופי שניסה להתפרסם כאן בימים האחרונים. הוא היה מלא בחוסר המנוחה שרודף אותי ואת כולם ואולי גם קצת ענייני פוסט-טראומה שכנראה אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלעדיהם, אבל החלטתי שאני לא נכנעת לו.
אני אופה עוגה.

ולא סתם עוגה, עוגה בלונדינית.
חמודה, קלילה, לא לוקחת קשה.

נכון שבדרך היתה סצינת טבח קצרה בדובדבנים, למרות שבאמת לא היו לי דיעות קדומות לגביהם, למעט העובדה שהם כבר קצת קשישים וסופם היה קרוב ממילא.
לסיים את החיים יחד עם שוקולד ובלונדיניות, זה לא בהכרח דבר רע.
לפחות לדובדבנים.

בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

100 גר׳ חמאה רכה
1 כוס סוכר חום בהיר
1 ביצה
1/2 כפית תמצית וניל

1/4 כפית מלח

1 כוס קמח
1/2 כוס דובדבנים מגולענים וחתוכים
1/4 כוס שוקולד צ׳יפס (אני בעד 60%)

מחממים תנור ל-180 מעלות

מקציפים יחד את החמאה והסוכר, עד שהתערובת בהירה, ותפוחה.

מוסיפים את הביצה ותמצית הוניל וממשיכים להקציף עוד דקה.

בעזרת כף עץ בוחשים פנימה את הקמח והמלח, עד שהתערובת אחידה.

מוסיפים את הדובדבנים והשוקולד צ׳יפס ומערבבים בעדינות (אחרת כל התערובת תהפוך ורדרדה ממיץ דובדבנים) לפיזור אחיד.

מעבירים לתבנית משומנת ומשטחים בעזרת מרית.

אופים כ-25 דקות, עד שהעוגה יציבה אך עדיין רוטטת מעט.

מניחים לעוגה להצטנן לחלוטין ואז חותכים למרובעים קטנטנים ואסקפיסטים.

בחום הזה כדאי לשמור במקרר.

ורגע אחד רציני אחרי המתכון, כי אי אפשר באמת להתעלם, בטח לא כשהתקפי חרדה מרחפים מעלי רוב היום.
אני לא יודעת אם אתם באמת ממשיכים לקרוא אותי אחרי המתכון (תזכורת לעצמי: מתכון תמיד בסוף), אני מקווה שקרוב היום שיהיה פה מקום לכולם, שנוכל לשאת שונות, שנוכל לשאת שכנות. אני מקווה שעד שיבוא היום הזה, לא נאבד את עצמינו ואת צלמינו. אני מקווה שהקולות שצורחים שנאה עכשיו מכל פינה יתנקו מאיתנו ויאפשרו לנו סוף סוף לבנות פה בית אמיתי, כזה שלא עולה באש כל שנתיים. אני מקווה להיות אופטימית.
אל תהיו מהרוב ששותק, גם אם אתם עובדים כל היום, ולומדים, ויש לכם שלושה ילדים קטנים, ואתם לא תמיד עומדים בקצב.
הצעות אופרטיביות יתקבלו בשמחה.

Tweet

סלט בורגול ועשבים

כי כל סוף שבוע צריך סלט.

במיוחד סוף שבוע כזה, אחרי הרבה רוחות סוערות ואולי בעצם תוך כדי, אני ממש צריכה סלט.
רגוע, צונן, מרענן, שונה מכל מה שמקיף כרגע, מצופף וחונק.
לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה הגיוני בכלל לכתוב ולצלם את אי הפסטורליה הזה, מתוך המקום המטורף שבו אנחנו חיים.
לפעמים אני מבינה שפשוט חייבים.

חייבים, או אני חייבת להשאיר לעצמי פינה שפויה אחת. כזו שמתרכזת ביופי ובעונג שבדברים הקטנים, שחיים בה רק רגע אחרי רגע, שלוגמים בה כוס יין צונן על המרפסת.

תקראו לי אסקפיסטית. לא אכפת לי. באמת שלא אכפת לי.

סלט בורגול ועשבים (בגדול זה טאבולה)

1 כוס בורגול בינוני, שהושרה שעה בהרבה מים, נשטף וסונן
1 עגבניה גדולה או 7-8 עגבניות שרי קצוצות דק
1 מלפפון קצוץ דק
חצי חב׳ פטרוזילה קצוצה דק
2 בצלים ירוקים קצוצים דק
חצי כוס עלי נענע, מופרדים מהגבעולים וקצוצים דק
רבע כוס שמיר (בלי הגבעולים) קצוץ דק
1/4 כוס שמן זית
מיץ מלימון שלם
מלח ופלפל לפי הטעם

פשוט מערבבים

Tweet

מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

(English translation down below)

כמו הרבה אימהות טיפוסיות, פיתחתי עם השנים מומחיות לשאריות.
בתאוריה, ביום ראשון אמור להיות צלי, ביום שני קציצות משאריות הבשר וביום שלישי הכל הופך למרק. או משהו דומה. בערך.

עומס ארועים בגזרה שלי (מגדר שב בצד רגע), בעת האחרונה, גורם לבית שלנו לתפקד חלק ניכר מהזמן על שאריות.
פנקייק משאריות יוגורט לארוחת ערב, קצת אורז מאתמול וקצת פירה מיום שישי לצהריים וזנבות של ירקות מתארגנים איכשהו לתבשיל מחמם לב. אז מה אם קיץ?

כשגיליתי את אוסף הריבות שצברתי במקרר, הבנתי שהגיע הזמן לעשות מעשה.

מיני פאי׳ס או פשטידות קטנות ומתוקות או Hand Pies בלעז, הן יופי של דבר. רגעים קטנים ומרוכזים של עונג חמוץ מתוק בתוך בצק. מצד אחד טארט מפנק, מצד שני ביס קטן ונטול יסורי מצפון.
אלה ממולאים בריבה ושוקולד צ׳יפס.
בעולם מושלם, בו הייתי פוקדת בוקר בוקר את השוק הסמוך לביתי, הם היו מתמלאים בפירות קיץ עסיסיים. אבל המקרר היום קצת ריק.

מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

לבצק:
1/2 2 כוסות קמח
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
4 כפות אבקת סוכר
1 ביצה
קמצוץ מלח
3 כפות מים קרים

במעבד מזון מעבדים את כל החומרים מלבד המים, עד שהתערובת מגיעה למרקם חולי. מוסיפים את המים ומעבדים רק עד שהבצק מתאחד. עוטפים בניילון נצמד ונותנים לו לנוח במקרר לפחות חצי שעה.

למילוי:
1/2 כוס ריבה (אני השתמשתי בריבת פירות יער, אבל הבחירה היא שלכם)
חופן שוקולד צ׳יפס

מחממים תנור ל-180 מעלות

על משטח מקומח, מרדדים את הבצק לעובי של כ-3 מ״מ וקורצים ממנו עיגולים בקוטר של כ-5 ס״מ. מניחים על מחצית מהעיגולים כחצי כפית ריבה וכמה פתיתי שוקולד.
במרכז המחצית השניה מנקבים פתח בעזרת חותכן קטן או חורצים צורת צלב בעזרת סכין.
מכסים כל עיגול עם מילוי בעיגול מחורץ ומהדקים את הקצוות.

אופים כ-15 דק׳, עד שהמאפים זהובים היטב.

בסופו של דבר נשארו לי אותו מספר של צנצנות ריבה במקרר.

Jam and Chocolate Hand Pies

For the dough: 

2 1/2 cups all purpose flour 

180 g cold butter cut into cubes 

4 tablespoons powdered sugar 

1 egg 

Pinch of salt 

3 tablespoons cold water 

In a food processor, process all ingredients except  the water, until the mixture reaches a sandy texture. Add the water and process just until the dough is united. Wrap in plastic wrap and let it rest in the fridge for at least half an hour. 

For the filling: 

1/2 cup jam (I used mixed berry jam, but the choice is yours)

Handful of chocolate chips 

Preheat oven to 180 degrees celsius

On a floured surface, roll out the dough to about 3 mm thick and cut circles about 5 cm in diameter. Place half on the dough circles, half a teaspoon of jam and some chocolate chip. 

For the second half  of the dough circles, punch a tiny opening in the center with a small cutter or cut a cross shape with a knife. 

Cover each circle with filling with another circle and tighten the edges. 

Bake for about 15 minutes, until the pastry is golden.

Tweet