יום רביעי, 23 ביולי 2014

בלי מתכון

הבלוג, או הבלוגרית יצאה לחופשה כפויה. לא מרצון.
כי אי אפשר.
כי אין חשק.
כי גם כשהתיישבתי לכתוב את הפוסט הכבר לא אסקפיסטי הזה, קטעה לי אזעקה את חוט המחשבה.


אז יש פה צילומים, שקורים על הדרך ובין לבין.




בינתיים נצברים פה פוסטים משמחים יותר שנשמרים לימים טובים שיבואו.
כשיהיה לנו אוויר שוב, להיות סתם אנחנו.



אז פה אין מתכון.


יום שלישי, 8 ביולי 2014

בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

תגידו תודה.
חסכתי מכם את הפוסט המורבידי / מיואש / מתיימר להיות פילוסופי שניסה להתפרסם כאן בימים האחרונים. הוא היה מלא בחוסר המנוחה שרודף אותי ואת כולם ואולי גם קצת ענייני פוסט-טראומה שכנראה אי אפשר לחיות במדינה הזאת בלעדיהם, אבל החלטתי שאני לא נכנעת לו.
אני אופה עוגה.


ולא סתם עוגה, עוגה בלונדינית.
חמודה, קלילה, לא לוקחת קשה.


נכון שבדרך היתה סצינת טבח קצרה בדובדבנים, למרות שבאמת לא היו לי דיעות קדומות לגביהם, למעט העובדה שהם כבר קצת קשישים וסופם היה קרוב ממילא.
לסיים את החיים יחד עם שוקולד ובלונדיניות, זה לא בהכרח דבר רע.
לפחות לדובדבנים.




בלונדיניות עם שוקולד ודובדבנים

100 גר׳ חמאה רכה
1 כוס סוכר חום בהיר
1 ביצה
1/2 כפית תמצית וניל
1/4 כפית מלח
1 כוס קמח
1/2 כוס דובדבנים מגולענים וחתוכים
1/4 כוס שוקולד צ׳יפס (אני בעד 60%)

מחממים תנור ל-180 מעלות

מקציפים יחד את החמאה והסוכר, עד שהתערובת בהירה, ותפוחה.

מוסיפים את הביצה ותמצית הוניל וממשיכים להקציף עוד דקה.

בעזרת כף עץ בוחשים פנימה את הקמח והמלח, עד שהתערובת אחידה.

מוסיפים את הדובדבנים והשוקולד צ׳יפס ומערבבים בעדינות (אחרת כל התערובת תהפוך ורדרדה ממיץ דובדבנים) לפיזור אחיד.

מעבירים לתבנית משומנת ומשטחים בעזרת מרית.

אופים כ-25 דקות, עד שהעוגה יציבה אך עדיין רוטטת מעט.

מניחים לעוגה להצטנן לחלוטין ואז חותכים למרובעים קטנטנים ואסקפיסטים.

בחום הזה כדאי לשמור במקרר.




ורגע אחד רציני אחרי המתכון, כי אי אפשר באמת להתעלם, בטח לא כשהתקפי חרדה מרחפים מעלי רוב היום.
אני לא יודעת אם אתם באמת ממשיכים לקרוא אותי אחרי המתכון (תזכורת לעצמי: מתכון תמיד בסוף), אני מקווה שקרוב היום שיהיה פה מקום לכולם, שנוכל לשאת שונות, שנוכל לשאת שכנות. אני מקווה שעד שיבוא היום הזה, לא נאבד את עצמינו ואת צלמינו. אני מקווה שהקולות שצורחים שנאה עכשיו מכל פינה יתנקו מאיתנו ויאפשרו לנו סוף סוף לבנות פה בית אמיתי, כזה שלא עולה באש כל שנתיים. אני מקווה להיות אופטימית.
אל תהיו מהרוב ששותק, גם אם אתם עובדים כל היום, ולומדים, ויש לכם שלושה ילדים קטנים, ואתם לא תמיד עומדים בקצב.
הצעות אופרטיביות יתקבלו בשמחה.


יום שישי, 4 ביולי 2014

סלט בורגול ועשבים

כי כל סוף שבוע צריך סלט.

במיוחד סוף שבוע כזה, אחרי הרבה רוחות סוערות ואולי בעצם תוך כדי, אני ממש צריכה סלט.
רגוע, צונן, מרענן, שונה מכל מה שמקיף כרגע, מצופף וחונק.
לפעמים אני שואלת את עצמי אם זה הגיוני בכלל לכתוב ולצלם את אי הפסטורליה הזה, מתוך המקום המטורף שבו אנחנו חיים.
לפעמים אני מבינה שפשוט חייבים.

חייבים, או אני חייבת להשאיר לעצמי פינה שפויה אחת. כזו שמתרכזת ביופי ובעונג שבדברים הקטנים, שחיים בה רק רגע אחרי רגע, שלוגמים בה כוס יין צונן על המרפסת.


תקראו לי אסקפיסטית. לא אכפת לי. באמת שלא אכפת לי.

סלט בורגול ועשבים (בגדול זה טאבולה)

1 כוס בורגול בינוני, שהושרה שעה בהרבה מים, נשטף וסונן
1 עגבניה גדולה או 7-8 עגבניות שרי קצוצות דק
1 מלפפון קצוץ דק
חצי חב׳ פטרוזילה קצוצה דק
2 בצלים ירוקים קצוצים דק
חצי כוס עלי נענע, מופרדים מהגבעולים וקצוצים דק
רבע כוס שמיר (בלי הגבעולים) קצוץ דק
1/4 כוס שמן זית
מיץ מלימון שלם
מלח ופלפל לפי הטעם

פשוט מערבבים





יום שני, 30 ביוני 2014

מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

(English translation down below)

כמו הרבה אימהות טיפוסיות, פיתחתי עם השנים מומחיות לשאריות.
בתאוריה, ביום ראשון אמור להיות צלי, ביום שני קציצות משאריות הבשר וביום שלישי הכל הופך למרק. או משהו דומה. בערך.

עומס ארועים בגזרה שלי (מגדר שב בצד רגע), בעת האחרונה, גורם לבית שלנו לתפקד חלק ניכר מהזמן על שאריות.
פנקייק משאריות יוגורט לארוחת ערב, קצת אורז מאתמול וקצת פירה מיום שישי לצהריים וזנבות של ירקות מתארגנים איכשהו לתבשיל מחמם לב. אז מה אם קיץ?

כשגיליתי את אוסף הריבות שצברתי במקרר, הבנתי שהגיע הזמן לעשות מעשה.


מיני פאי׳ס או פשטידות קטנות ומתוקות או Hand Pies בלעז, הן יופי של דבר. רגעים קטנים ומרוכזים של עונג חמוץ מתוק בתוך בצק. מצד אחד טארט מפנק, מצד שני ביס קטן ונטול יסורי מצפון.
אלה ממולאים בריבה ושוקולד צ׳יפס.
בעולם מושלם, בו הייתי פוקדת בוקר בוקר את השוק הסמוך לביתי, הם היו מתמלאים בפירות קיץ עסיסיים. אבל המקרר היום קצת ריק.





מיני פאי׳ס עם ריבה ושוקולד

לבצק:
1/2 2 כוסות קמח
180 גר׳ חמאה קרה חתוכה לקוביות
4 כפות אבקת סוכר
1 ביצה
קמצוץ מלח
3 כפות מים קרים

במעבד מזון מעבדים את כל החומרים מלבד המים, עד שהתערובת מגיעה למרקם חולי. מוסיפים את המים ומעבדים רק עד שהבצק מתאחד. עוטפים בניילון נצמד ונותנים לו לנוח במקרר לפחות חצי שעה.

למילוי:
1/2 כוס ריבה (אני השתמשתי בריבת פירות יער, אבל הבחירה היא שלכם)
חופן שוקולד צ׳יפס

מחממים תנור ל-180 מעלות

על משטח מקומח, מרדדים את הבצק לעובי של כ-3 מ״מ וקורצים ממנו עיגולים בקוטר של כ-5 ס״מ. מניחים על מחצית מהעיגולים כחצי כפית ריבה וכמה פתיתי שוקולד.
במרכז המחצית השניה מנקבים פתח בעזרת חותכן קטן או חורצים צורת צלב בעזרת סכין.
מכסים כל עיגול עם מילוי בעיגול מחורץ ומהדקים את הקצוות.

אופים כ-15 דק׳, עד שהמאפים זהובים היטב.

בסופו של דבר נשארו לי אותו מספר של צנצנות ריבה במקרר.

Jam and Chocolate Hand Pies

For the dough: 
2 1/2 cups all purpose flour 
180 g cold butter cut into cubes 
4 tablespoons powdered sugar 
1 egg 
Pinch of salt 
3 tablespoons cold water 

In a food processor, process all ingredients except  the water, until the mixture reaches a sandy texture. Add the water and process just until the dough is united. Wrap in plastic wrap and let it rest in the fridge for at least half an hour. 

For the filling: 
1/2 cup jam (I used mixed berry jam, but the choice is yours)
Handful of chocolate chips 

Preheat oven to 180 degrees celsius

On a floured surface, roll out the dough to about 3 mm thick and cut circles about 5 cm in diameter. Place half on the dough circles, half a teaspoon of jam and some chocolate chip. 
For the second half  of the dough circles, punch a tiny opening in the center with a small cutter or cut a cross shape with a knife. 
Cover each circle with filling with another circle and tighten the edges. 

Bake for about 15 minutes, until the pastry is golden.

יום רביעי, 18 ביוני 2014

Buttercook

(עוגה במבטא הולנדי)

הפוסט הזה מוקדש לאומה שלי, שחגגה לפני חודש 85 אביבים.

כנויי סבא וסבתא תמיד הרגישו לי מסובכים בירוקרטית. כשהייתי ילדה (אני עדיין ילדה, אבל כשהייתי ילדה קטנה יותר מ-37 שמגיע ממש מחר), לחברים שלי תמיד היו ״סבא משה וסבתא רבקה״ וכאלה, ורק לי היו חיים קלים. מצד אחד סבא וסבתא, מצד שני אופה ואומה. אין בלבולים ואין שמות ארוכים, רק שעות של הסברים ותרגומים לשמות המוזרים האלו שאף אחד כמעט לא מכיר. עד היום אני מתרגשת כשאני פוגשת ׳עמית אופה ואומה׳. הם נדירים, אך קיימים.


אני די משוכנעת שאומה שלי היא נצר למשפחת מלוכה כלשהי ושלולא איזשהו עניין יהודי, הייתי אמורה לכתוב את הבלוג הזה מאולמות הארמון של המלכה ביאטריקס. אין לי שום זיכרון שלה במלבוש בית כלשהו או בנעלי בית. גם ביקור בסופר נעשה בחולצה תחובה למכנסיים מגוהצים למשעי ועגילים תואמים והשפתיים תמיד יזכו למשיחת אודם מרעננת, למקרה והוא דהה.
לא ברור לי איך אני, הקצת מרושלת ונטולת הליפסטיק, נצר אמיתי של האשה האצילית הזאת.

הבית של אופה ואומה שלי הוא בסיס האם הקולינרי שלי (ותסלח לי רגע העדה הפולנית שגם אליה אני משתייכת בכבוד). שם למדתי שלפני הארוחה יש אפריטיף, שמיץ עגבניות זה הדבר הכי טעים בעולם, שארוחה עם פחות משלוש מנות היא סתם חטיף ושחייבים מזלג של דג.
זכרונות הילדות שלי שזורים כולם בתוך מעוז הקפדנות ואהבת החיים שאליו היינו מגיעים כמעט כל שישי, לארוחה משפחתית עטורת שיק אירופאי נדיר. השולחן הערוך בקפידה (2 מזלגות ו-2 סכינים לפחות), האוכל המדויק שהוכן ממתכונים שנאספו בשקידה לתוך קופסה מלאה כרטיסים בהולנדית צפופה או סומנו בספר הבישול עב הכרס של הניו-יורק טיימס. הטקס בקידוש. ההמתנה הסבלנית של כולם לאומה שתמיד תסיים לאכול אחרונה.


העוגה הזו, שנאפית גם בבית הורי בכל פעם שנותרים חלמונים בודדים, רחוקה מאד ממתכוני עשרים שלבים מורכבים. אבל למרות הפשטות, יש בה עונג שמחייב רגע לעצור ולאכול אותה בהתייחסות.
אני חושבת שזה השיעור הכי חשוב שלמדתי מאופה ואומה שלי (אני יודעת שהפוסט הזה הוקדש לאומה, אבל הם לחלוטין בלתי נפרדים), לחיות את החיים בהתייחסות. אני מנסה לזכור את זה יום יום.

ואחרי הרגשנות, מתכון:
Buttercook
(בהולנדית יש איזה גרשון מעל אחת ה-o, אבל אני ממילא לא יודעת לבטא את זה נכון)

לתבנית 30x20 ס״מ

300 גר׳ חמאה רכה
15 כפות סוכר
2 חלמונים (גם 3 הולך)
200 גר׳ קמח רגיל
100 גר׳ קמח תופח
מיץ וקליפה מגורדת מלימון אחד
1/2 כפית ג׳ינג׳ר טחון
חלבון למריחה

מחממים תנור ל-180 מעלות

בקערת מיקסר עם בלון הקצפה מקציפים את החמאה והסוכר עד שהתערובת תפוחה ואוורירית.

תוך כדי הקצפה מוסיפים חלמונים, קמחים, מיץ וקליפת לימון וג׳ינג׳ר, וממשיכים לערבל עד שהתערובת אחידה.

מעבירים לתבנית מרופדת בנייר אפיה ומיישרים את פני העוגה בעזרת מרית.

במברשת מורחים את החלבון על פני העוגה וחורצים בעזרת מזלג, שתי וערב.

אופים בתנור כ-20 דקות, עד שפני העוגה מזהיבים היטב.